ת"פ 5130/06

תקציר

הנאשם הודה בביצוע שוד, והורשע על סמך הודאה זו. האישום, לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, נשא עונש מרבי של 14 שנות מאסר. בית המשפט התחשב בחומרת העבירה, בשתי הרשעותיו הקודמות של הנאשם ובחוסר התובנה שלו, מה שאומר שלא סביר שהוא יפיק תועלת מהתערבות טיפולית. עם זאת, הודאתו של הנאשם והעובדה שלא נגרם נזק ממשי לקורבן היו גורמים מקלים. בית המשפט שקל גם שני עונשי מאסר על תנאי בגין הרשעות קודמות. בסופו של דבר החליט בית המשפט להפעיל את המאסר על תנאי והטיל עליו בסך הכל 30 חודשי מאסר. מדובר ב-12 חודשי מאסר מכל אחד משני המאסרים הקודמים, שנגזרו עליהם ברצף, ו-12 חודשי מאסר על תנאי בגין העבירה הנוכחית, המותנים בהתנהגותו הטובה של הנאשם למשך 24 חודשים לאחר שחרורו. בנוסף, בית המשפט הורה לנאשם לפצות את הקורבן ב-5,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש והפיזית שנגרמה לו בעקבות השוד. גזר הדין ניתן בנוכחות הנאשם ושני הצוותים המשפטיים, ולנאשם נמסר על זכותו לערער לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.