פר"ק 1006-08-23

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסעיף בעלות שיורית בעסקה של מכירת מכונות. בית המשפט מוצא כי המערערת, שהייתה מוכרת המכונות, לא הביאה ראיות מספיקות לקיומו של סעיף בעלות שיורי תקף בין הצדדים. על פי פסק הדין, אין הסכם פורמלי המכיל סעיף בעלות שיורית, והתנאי הופיע רק בציטוט לגבי המכונה הראשונה. בנוסף, המערערת לא נקטה כל פעולה המצביעה על פיקוח או בקרה על המכונות, והמכונות נרשמו בספרי הרוכש כרכוש קבוע, דבר המעיד על בעלות מלאה של הקונה. טענת המערערת כי המכונות נרשמו כמלאי בספרי הרוכש אינה משכנעת, שכן הרוכש טען לפחת על המכונות, דבר שאינו מתיישב עם רעיון הבעלות החלקית. יתר על כן, המערערת לא הציגה רישומי מלאי משלה, אשר יכלו להראות כי המכונות עדיין ברשותה, למרות היותן ראיות פשוטות התומכות בטענתה. ככלל, בית המשפט קובע כי יש לדחות את הערעור, שכן המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש לביסוס תניית בעלות שיורית. ההחלטה מתקבלת על סמך הראיות הקיימות ואף אחד מהצדדים אינו נדרש לשאת בהוצאות.