ת"א 50147-01-20

תקציר

התובע, עובד הנתבעת כשומר בית המשפט, תבע מהנתבע פיצויים לאחר שנפצע במהלך אימוני קרב מגע. לטענתו, הנתבעת לא סיפקה לו הכשרה מספקת ואמצעי בטיחות נאותים, וכתוצאה מכך נגרמה רשלנות ואחריות לפציעותיו. עם זאת, השופט פסק לטובת הנאשם. התובע לא הצליח לבסס תשתית ראייתית מספקת לטענותיו. השיהוי בהגשת התביעה, כחודשיים לפני תקופת ההתיישנות, גרם לשחיקה ראייתית, והקשה על הנתבע להציג תיאור מלא של האירוע. עדותו של התובע, העדות הראייתית היחידה, נמצאה בלתי אמינה דיה בשל הזמן שחלף מאז האירוע, ולכן קשה לקבוע את העובדות במדויק. השופטת העדיפה את גרסת הנתבע לאירועים בנוגע להיסטוריית האימונים של התובע והתנהלות התרגיל. זאת ועוד, התובע לא הוכיח די הצורך את טענותיו לרשלנות בקשר לאימון המבצעי ולתרגיל הספציפי ביום האירוע. נמצא כי הנתבע הפעיל חובת זהירות ראויה כלפי התובע, והשתתפותו מרצון של התובע בהכשרה מרמזת על נטילת סיכון. בנוסף, תביעות הנזיקין של התובע היו חלשות, שכן הוא לא הגיש חוות דעת רפואיות והסתמך אך ורק על קביעת המוסד לביטוח לאומי. יתר על כן, מהראיות עולה כי הוא מיצה את זכויותיו לגבי שנת האירוע באמצעות פיצויים מהמכון. השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח את יסודות תביעתו, מה שהוביל לדחיית התביעה ולצו לתובע לשלם את הוצאות הנתבע, שנקבע על סך של 12,101 ₪.