ת"א 51541-06-24

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: אישור וביטול פסק בורר – ת"א 51541-06-24 אביטן נ' גלבר** **1. רקע עובדתי והליכים קודמים:** ההליך המשפטי הנוכחי עוסק בבקשה לאישור פסק בורר (להלן: "פסק הערעור") מיום 2.6.2024, שהוגש על ידי המבקש (אביטן), ובקשה נגדית לביטולו שהוגשה על ידי המשיבה (גלבר). פסק הערעור ניתן על ידי כבוד השופט בדימוס מאיר יפרח, קיבל ערעור על פסק בוררות קודם (להלן: "פסק הדין קמא") מיום 30.3.2022, שניתן על ידי הנשיאה בדימוס, השופטת הילה גרסטל. הסכסוך המקורי נבע מהלוואה בסך 500,000 ₪ שהעביר המבקש למשיבה ביום 23.7.2018, לצורך מימון קמפיין הבחירות שלה. בנוסף, העביר המבקש כ-230,000 ₪ נוספים באוקטובר 2018, ולטענתו, סכומים נוספים. ההלוואה הייתה אמורה להיות מובטחת באמצעות שיק ביטחון מחברה שבבעלות המשיבה, וערבותה האישית. השיק חזר בגין חוסר פרעון, והמבקש פנה להוצאה לפועל ולתביעה כספית. הצדדים הסכימו להעביר את הסכסוך לבוררות, הכוללת זכות ערעור בפני בורר נוסף. בפסק הדין קמא, נדחתה תביעתו של המבקש במלואה. פסק הערעור, לעומת זאת, קיבל את עיקר ערעורו של המבקש, וחייב את המשיבה לשלם לו סך של 520,000 ₪ (קרן והריבית הראשונית), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וכן סך של 330,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בנוסף להוצאות הבוררות ושכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪. **2. טענות המשיבה לביטול פסק הערעור:** המשיבה מבקשת לבטל את פסק הערעור, ולחילופין, לאשר את פסק הדין קמא. עילות הביטול הנטענות הן: * **סעיף 24(9) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968:** פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור. * **סעיף 24(10) לחוק הבוררות:** קיימת עילה שעל פיה בית משפט היה מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד. לטענת המשיבה, פסק הערעור מהווה התערבות "נטולת גבולות" בקביעות עובדתיות של פסק הדין קמא, תוך "דהירה פרועה" והתעלמות מעדויות, קביעת עובדות חדשות, ו"התיימרות" להלביש כסות משפטית על מסד עובדתי שונה. המשיבה טוענת שהמבקש הסתיר במהלך הבוררות את קיומו של משא ומתן ארוך ושלוש טיוטות הסכם, וכי ההסכם השני (שמבטל לכאורה את הראשון) שינה מהותית את תנאי ההלוואה באופן שהעמיד את כספו של המבקש בסיכון רב יותר. המשיבה טוענת שהבורר יפרח קבע קביעות עובדתיות חדשות, כגון שהמבקש הוטעה ולא הוסבה תשומת ליבו ל"הואיל" השני, דבר שלא נקבע בפסק הדין קמא. כמו כן, טוענת המשיבה שהחובה לשלם את ההלוואה באופן אישי היא אבסורד, שכן הכסף שימש לקמפיין. **3. טענות המבקש לאישור פסק הערעור:** המבקש טוען כי פסק הערעור אינו קובע ממצאים עובדתיים חדשים, אלא מיישם את החוק והדין על הראיות, ו"פורם" סתירות בפסק הדין קמא. לטענתו, הבורר יפרח טיפל בראיות שהוצגו בפני הבוררת, אך הגיע למסקנות משפטיות שונות. הוא מדגיש כי הבורר נסמך על העובדות והראיות שהוצגו, ולא התעלם ממושכלות היסוד של ערכאת ערעור. המבקש טוען כי המשיבה הטעתה בתיאור החלטת הבורר. **4. ניתוח בית המשפט – עקרונות משפטיים ויישומם:** בית המשפט (השופטת ליאורה אדלשטיין) בוחן את הבקשה לאור דרישות חוק הבוררות, ובפרט את סעיפים 21א(ג)(1) ו-24 לחוק, המגבילים את עילות הביטול במקרה של הליך ערעור בפני בורר. * **הגבלת עילות הביטול:** בית המשפט מאשר כי במקרה של הסכמה לערעור בפני בורר, ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הערעור רק על פי עילות סעיף 24(9) (נוגד את תקנת הציבור) ו-24(10) (עילה לביטול פסק דין סופי) לחוק הבוררות. * **תקנת הציבור (סעיף 24(9)):** בית המשפט מציין כי זהו מושג שסתום, ובהתאם לפסיקה, יבוטל פסק בוררות אם תוכנו נוגד את תקנת הציבור, כלומר, פוגע באינטרסים, עקרונות וערכים חברתיים. בית המשפט בוחן את טענות המשיבה בהקשר זה, אך מוצא כי פסק הבורר, על אף שהוא הפוך מפסק הדין קמא, אינו נוגד את תקנת הציבור. הוא מנומק, התקבל לאחר זכות טיעון, ואינו קיצוני או בלתי סביר. * **עילה לביטול פסק דין סופי (סעיף 24(10)):** עילה זו נוגעת למקרה שבו הבורר בערעור חורג מסמכותו, למשל, על ידי קביעת קביעות עובדתיות חדשות במקום לבחון את פסק הדין קמא. בית המשפט מאמץ את הגישה לפיה על בורר הערעור לבחון את נכונות פסק הבוררות הראשון, ולא להכריע מחדש כאילו הוא הערכאה הראשונה. * **השוואה בין קביעות הבורר והבוררת:** השופטת מבצעת ניתוח השוואתי מפורט של פסק הדין קמא ופסק הערעור, תוך שהיא בוחנת האם פסק הערעור קבע ממצאים עובדתיים חדשים או שינה קביעות עובדתיות קודמות. * **שימוש בראיות קיימות:** בית המשפט קובע כי הבורר יפרח השתמש בחומר הראיות שהיה בפני הבוררת, ולעיתים אף הסתמך על ראיות (כגון עילות ההעברה בטופסי ההעברה) שלא נזכרו במפורש בפסק הדין קמא. בית המשפט מדגיש כי בורר רשאי להשתמש בראיות קיימות ולהגיע למסקנות שונות, כל עוד אינו סותר קביעות עובדתיות יסודיות של הערכאה הקודמת, או מתבסס על עדות שנקבעה כבלתי מהימנה. * **קביעות עובדתיות מול מסקנות משפטיות:** נקודה מרכזית בניתוח היא ההבחנה בין קביעות עובדתיות (שהבורר בערעור אמור לכבד) לבין מסקנות משפטיות (שבהן לבורר הערעור יתרון). בית המשפט קובע כי הבורר יפרח הסתמך על העובדות שנקבעו בפסק הדין קמא, אך פרש אותן והגיע למסקנות משפטיות שונות. * **דוגמאות לשינוי מסקנות משפטיות:** * **ה"הואיל" השני:** בעוד הבוררת קבעה כי התקיימה גמירות דעת של המבקש, הבורר יפרח קבע כי תשומת ליבו של המבקש לא הוסבה ל"הואיל" השני, וכי הוספתו נעשתה ללא ידיעתו, ולכן לא התקיים מפגש רצונות בנוגע לוויתור על זכויותיו. הוא מבסס זאת על היעדר ה"הואיל" בטיוטות, על שיחת טלפון של המשיבה לבן המבקש, ועל העובדה שהכספים הועברו לפני חתימת ההסכם. * **העברת כספים:** הבוררת ראתה בהעברת הכספים על ידי המבקש כאינדיקציה למפגש רצונות. הבורר יפרח, לעומת זאת, קבע כי העברת הכספים (שהתבצעה לפני חתימת ההסכם השני) אינה מעידה על קיום ההתחייבויות על פי ההסכם השני, וכי המבקש אינו נחשב כמי שמילא התחייבויות של בנו (שהיה הצד הרשום להסכם השני). * **החזרת שיק הביטחון:** הבורר ציין כי העדר דרישה להחזרת שיק הביטחון על ידי המשיבה לאחר חתימת ההסכם השני מחליש את עמדתה. * **הקביעה כי "הוספת ה'הואיל' השני נעשתה ללא ידיעתו":** זוהי למעשה קביעה עובדתית מרכזית שהובילה למסקנה המשפטית של הבורר. בית המשפט מוצא כי קביעה זו מבוססת על פרשנותו של הבורר לראיות שהיו בפניו, ואינה מהווה סתירה חזיתית לקביעות עובדתיות של הבוררת, אלא שינוי במסקנה המשפטית. הוא מדגיש כי הבוררת עצמה קבעה כי ייתכן וה"הואיל" נוסף ללא הסכמת המבקש. * **התנהלות הצדדים והבורר:** בית המשפט מביע מורת רוח מהשפה שבה השתמשה המשיבה בטענותיה נגד פסק הבורר ("דהירה פרועה", "התיימרות"), אך גם מציין כי כינוי המשיבה על ידי המבקש כ"אחרון הגנבים" אינו ראוי. הוא מדגיש את חשיבות ניהול שיח מכבד. **5. החידוש המשפטי והמשמעות:** * **הבחנה בין קביעות עובדתיות למסקנות משפטיות בערעור בוררות:** פסק הדין מדגיש את הגבול הדק בין תפקידו של בורר ערעור, אשר מוגבל בשינוי קביעות עובדתיות של הבורר הראשון, לבין יכולתו לפרש את הדין ולהסיק מסקנות משפטיות חדשות על בסיס העובדות שנקבעו. ההכרעה בפסק דין זה היא שהבורר יפרח לא קבע עובדות חדשות בניגוד לקביעות הבוררת, אלא פירש את העובדות באופן שונה והגיע למסקנות משפטיות הפוכות. * **פרשנות ראיות והסקת מסקנות:** פסק הדין ממחיש כיצד אותו סט ראיות יכול להוביל למסקנות שונות, בהתאם לפרשנותו של הדן. במקרה זה, הבורר יפרח השתמש בראיות שהיו בפני הבוררת, אך שם דגש על פרטים מסוימים (כמו היעדר ה"הואיל" בטיוטות, שיחת הטלפון, העברת הכספים לפני ההסכם) והגיע למסקנה כי לא התקיים מפגש רצונות, ובכך הפך את החלטתה של הבוררת. * **עילות ביטול מוגבלות בפסק ערעור בוררות:** הדגש על כך שניתן לבטל פסק ערעור בוררות רק על עילות ספציפיות (תקנת הציבור, עילה לביטול פסק דין סופי) מונע שימוש נרחב בביקורת על הפרוצדורה או הפרשנות של הבורר, אלא אם כן מדובר בחריגה מהותית מסמכות או פגיעה עמוקה בעקרונות יסוד. * **השלכות על תקינות ההליך:** בית המשפט אישר את פסק הערעור, למרות שהפך את פסק הדין קמא. הדבר משקף את גישתו המרסנת של בית המשפט בהתערבות בפסקי בוררות, ובפרט בפסקי ערעור, כאשר לא מתקיימות עילות עילת ביטול מפורשות בחוק. **6. תוצאה:** בית המשפט דחה את התנגדות המשיבה ואישר את פסק דינו של כבוד השופט בדימוס מאיר יפרח. המשיבה חויבה לשלם למבקש הוצאות בסך 20,000 ₪.