פש"ר 5037/08

תקציר

בית המשפט מצא כי המשיב לא הביא ראיות מספיקות להוכחת טענותיו כי שילם את מלוא התמורה בגין הדירה שרכש מהחייב. המשיב אמנם תבע תשלומים שונים בגין הדירה, אך לא הביא הוכחות מספקות לכמה מהם. לגופו של עניין, הוא לא הצליח להוכיח תשלום שכר דירה, מס רכישה או חוב לחברה משכנת, וטענותיו בדבר תשלום של 295,000 ש"ח לאחיו הופרכו בעדותו של החייב. בתוך כך, גם עדותו של החייב נמצאה בלתי אמינה. הנאמן ביקש לבטל את הסכם הרכישה בשל הענקה פסולה והעדפת מרמה כלפי המשיב. בית המשפט הסכים כי הביטול מוצדק על סמך הראיות. מאחר שמכירת הדירה נפלה תוך שנתיים מפשיטת הרגל של החייב, והחייב היה חדל פירעון בעת המכירה, היא היוותה הענקה פסולה לפי סעיף 96 לפקודה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי המכירה שימשה גם מנגנון להעדפת מרמה לפי סעיף 98 לפקודה, שכן החייב העדיף באופן בוטה את אחיו של המשיב – לו היה חייב – על פני נושיו האחרים. משכך, הורה בית המשפט על ביטול הסכם הרכישה. הנאמן יקבל את השליטה בדירה ויחזיר למשיב את התשלומים המוכחים ששילם, בסך כולל של 117,000$, 629,878 $ ושווה ערך לדמי שכירות בסך 12,000$. כן חויב המשיב בהוצאות הנאמן, בסך 15,000 ₪.