ע"פ 5500/13

תקציר

ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי, ודחתה את הערעור בדבר חומרת עונשו של המערער. עניינו של המערער בתקיפה אלימה של בת זוגו, שכללה דקירה, הכאה ודריסתה ברכב, כולם לעיני בנם הקטין. ערכאת הערעור ציינה כי ככלל אין היא מתערבת בגזר הדין אלא אם מתקיימות נסיבות חריגות, שלא התקיימו כאן. המערער טען כי מצבו הנפשי ומאבקי המשמורת שלו צריכים להקל בעונש, אך בית המשפט חלק על כך, והדגיש את חומרת מעשיו ואת הנזק הפיזי והנפשי המתמשך לקורבן. גזר הדין נמצא תואם למקרים דומים אחרים של חבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, המשקפת את חומרת האלימות במשפחה. בנוסף, בית המשפט הכיר במאמצי השיקום החלקיים של המערער, אך הגיע למסקנה כי גורמים אלה נשקלו כראוי על ידי בית המשפט המחוזי. ככלל, בהתחשב בחומרת העבירות ובהקשרן, פסק הדין בערעור תמך בגזר הדין המקורי כתואם את אמות המידה המקובלות בענישה, והכיר בשיתוף הפעולה של המערער מבלי שהדבר ישפיע על החלטתם. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ואישר את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר.