ת"א 20406-11-16

תקציר

התובעים, שהם משפחה, עלו לישראל בשנת 1992 ולקחו מספר הלוואות משכנתא מהנתבעים, תאגיד בנקאי, לפירעונן לאורך השנים. התובעים תבעו את הנתבעים על סך 350,908 ₪ פיצויים, אשר לדעתם מגיעים להם בשל נזק שנגרם להם עקב היעדר פוליסת ביטוח חיים הקשורה להלוואות המשכנתא. התובעים טענו כי הם אינם שולטים בשפה העברית ולכן אינם מבינים את תנאי ההלוואות, וכי הנתבעים הטעו אותם לחשוב כי הפוליסה מכסה את כל הלווים, לרבות בן המשפחה המנוח. הנתבעים טענו כי המנוח ידע או היה עליו לדעת כי הוא אינו מבוטח, שכן חתם על מסמכים המצהירים על כך וקיבל הודעות תקופתיות על מצב חשבון המשכנתא שלו. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי המנוח היה מודע לכך שאינו מבוטח וכי על הנתבעים לא חלה חובה לדאוג לו לביטוח חיים או להודיע לו על היעדר פוליסה. כמו כן, לא נמצא כי הנתבעים הפרו חובת זהירות כלשהי או הציגו בפני התובעים מידע מטעה. לפיכך, התביעה לפיצויים נדחתה, והתובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 24,400 ₪, כאשר יתרת סכום הפיקדון תוחזר לתובעים.