ה"פ 986/07

תקציר

פסק הדין דוחה את טענת המבקשים בדבר תיקון תקנה 19 לתקנון המשיבה מס' 1. התקנה קבעה במקור כי לא ניתן למכור או לשעבד את נכסי החברה ללא הסכמה בכתב של כל בעלי המניות. המבקשים, קבוצת מיעוט של בעלי מניות, טענו כי ניתן לתקן את התקנה רק בהסכמה בכתב של כל בעלי המניות, וכי תיקונה פוגע בזכויותיהם הקנייניות לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עוד טענו כי התיקון נעשה בחוסר תום לב ומפלה את המיעוט. המשיב, מנגד, טען כי התיקון נעשה כדין, במטרה להתאים את פעילות החברה למציאות הכלכלית הנוכחית ולקדם את טובת החברה. בית המשפט מצא כי התיקון נעשה בהתאם להליכים המשפטיים הנדרשים ונתמך על ידי רוב ניכר של בעלי המניות (98%). בית המשפט קבע כי זכויות הקניין של המבקשים כבעלי מניות מיעוט כפופות להחלטות החברה שהתקבלו על ידי הרוב, וכי התיקון לא פגע בזכויותיהם, במיוחד בהתחשב בכך שהוא אף שיפר את מצבם הכלכלי. השופט הדגיש את הצורך לאזן בין הסכמי העבר לבין אופיים הדינמי של העסק, והגיע למסקנה כי חוק החברות תומך בגמישות תאגידית. לפיכך, דחה בית המשפט את התביעה והורה למבקשים לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של המשיבים. פסק הדין מחזק את עקרון הדמוקרטיה התאגידית, המכירה בשלטון הרוב בחברות תוך הגנה על זכויות המיעוט.