ה"פ 61556-07-17

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לסעד זמני של פירעון הלוואה. המבקשת, שירשה הלוואה מאביה, לא הציגה ראיות מהימנות לתמיכה בטענתה לפגמים בהסכם ההלוואה, ולכן לא עמדה בדרישות למתן צו מניעה זמני. טענת המבקש בדבר הפגמים הנטענים בנטילת ההלוואה לא אוששה בראיות כלשהן והייתה טענה בלבד. יתר על כן, חל שיהוי משמעותי בכך שהמבקשת העלתה טענות אלה, דבר המנוגד גם לטענתה. סיכוייה של המבקשת להצליח בתביעותיה נמוכים ביותר, ואינם עומדים ברף המינימום הנדרש, גם אם דירתה מיועדת למגורים. המבקשת לא התגוררה בדירה בעת חתימת הסכם ההלוואה, ומאזן הנוחות אינו מטה את הכף לטובתה. גם אם הסכם ההלוואה יבוטל, עדיין יהיה על המבקשת למכור את הדירה כדי לפרוע את קרן ההלוואה, שכן מצבה הכלכלי אינו מאפשר כל שיטת החזר אחרת. בהתחשב במצבו האישי של המבקש, בית המשפט מורה כי לא ייקבע מועד לפינוי עד ליום 31.12.2017, על מנת לאפשר לשני הצדדים לדון בהסדר ראוי.