ע"א 1705/09

תקציר

הערעור מבקש לערער על הקביעה כי לא התקיים הסכם שכירות מחייב בין המערערת לבין המשיב, ואילו הערעור שכנגד חולק על גובה השכר המגיע למשיב בגין שירותים משפטיים. בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בפסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר בעניין היעדר הסכם סופי ודוחה את הערעור. אשר לערעור שכנגד, מסכים בית המשפט עם קביעתו של בית משפט קמא כי המשיב זכאי לשכר הולם. קביעת שכר הטרחה הקודמת בתיק נפרד בו היה מעורב המשיב אינה נחשבת אמת מידה ראויה בהתחשב בנסיבות הספציפיות. תחת זאת, מחליט בית המשפט לפסוק למשיבה שכר עבור 400 שעות עבודה משפטית, תוך הערכת התעריף השעתי ב-400 ₪ על סמך ניסיונה, ובסך הכל 160,000 ₪ נכון למועד פסק דינו של בית משפט קמא. ניכויים יבוצעו בגין מקדמה שקיבל המשיב. בית המשפט אף מבטל את קביעתו של בית משפט קמא בדבר רשלנות מצד המשיב ומבטל את הפיצויים הנלווים. כמו כן, חויבו המערערים לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 30,000 ₪. לבסוף, הערבות הבנקאית שהעמידו המערערים תוחזר עם הוכחת תשלום הסכום האמור.