בש"פ 4223/13

תקציר

חוק ההגנה על הציבור מפני עבירות מין, שנכנס לתוקף בשנת 2006, נועד להגן על הציבור מפני עברייני מין ולמנוע עבריינות חוזרת. היא מסמיכה את בית המשפט להוציא צווי פיקוח ומעקב כדי להעריך את המסוכנות הנשקפת מהעבריינים ולהטיל תנאים להפחתת סיכונים. במקרה דנן דן בית המשפט בערעור על צו פיקוח המגביל את מקום מגוריו של המערער ומטיל תנאים נוספים. המערער הורשע בהתעללות מינית במטפלת שהועסקה בסיוע לאמו הקשישה. בית המשפט הכיר בהתקדמותו של המערער בטיפול אך אישר את ההגבלה על מעבר לבית אמו, בהתחשב בסיכון למטפל. הערכת המסוכנות המעודכנת סיווגה את רמת הסיכון של המערער כ"נמוכה-בינונית", אך הדגישה את הצורך בהמשך הפיקוח. בית המשפט הדגיש את ההבדל האיכותי בין ביקור לבין שהייה בבית היולדת וקיבל את התשובה כי הסיכון למטפל נותר בעינו. דבריו של השופט א' רובינשטיין במקרה דומה זכו להתייחסות, תוך הדגשת הצורך בזהירות ובגישה פיקוחית בעניינים אלה. בית המשפט דחה את הערעור, תוך שמירה על החלטת בית משפט קמא ואיזון בין אינטרסים שונים. צו הפיקוח נקבע לשנה וחצי, תוך איזון סביר והבטחת שלום הציבור.