סע"ש 53672-10-17

תקציר

התובע, מר שרון לוי, הגיש תביעה נגד מעסיקו לשעבר, סטייל סוכנות לביטוח, ושניים מעובדיה בגין לשון הרע לאחר שפוטר מעבודתו כסוכן ביטוח. מר לוי טען כי הנתבעים פרסמו לגביו מספר פרסומים מכפישים לאחר סיום העסקתו, לרבות תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב והתבטאויות מילוליות לחלק מלקוחותיו לשעבר, בהן נטען כי זייף מסמכים ועבר על החוק. בית הדין לעבודה בחן את חומר הראיות ומצא כי חלק מהפרסומים מהווים לשון הרע, שכן הם משפילים את מר לוי ומשפילים אותו בעיני אחרים, תוך פגיעה בשמו המקצועי. בית המשפט קבע כי הנתבעים לא הוכיחו את אמיתות הפרסומים הללו או כי נעשו בתום לב, כנדרש בחוק. למעט מקרה אחד, בית המשפט מצא כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב ובכוונה לפגוע במר לוי. הפרסום הראשון היה תלונה ללשכת עורכי הדין של בעל החברה, מר להב גופר, שהאשימה במפורש את מר לוי בזיוף מסמכים ובביצוע עבירות אתיות. בית המשפט פסק למר לוי 20,000 ₪ בגין פרסום זה, וקבע כי מר גופר לא פעל בתום לב וכי התלונה לא נעשתה מתוך כוונה לברר את העניין אלא לפגוע בשמו הטוב של מר לוי. הפרסומים השני והשלישי היו התבטאויות מילוליות של מנהל המכירות של החברה, מר אורן צבי, לשניים מלקוחותיו לשעבר של מר לוי, בטענה לזיוף וחוסר יושרה מצדו של מר לוי. בית המשפט קיבל את גרסתו של מר לוי לאירועים על פני זו של הנתבעים, ולפיכך פסק לו 20,000 ₪ בגין כל אחד מהפרסומים הללו, ביחד ולחוד מכל הנתבעים. פרסום רביעי, שיחת טלפון ללקוח אחר, לא הוכח ועל כן דחה בית המשפט חלק זה של התביעה. בנוסף, בית המשפט מצא כי הנתבעים לא הוכיחו את זיוף המסמכים לכאורה של מר לוי, דבר שעמד בבסיס הגנתם. לפיכך, פסק בית המשפט למר לוי פיצויים בסך כולל של 60,000 ₪, לצד 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. מר גופר והחברה חויבו ביחד ולחוד בכל הפרסומים, ואילו מר אורן היה אחראי לכל הפרסומים למעט התלונה ללשכת עורכי הדין. לנאשמים יש זכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי בתוך 30 יום.