ת"פ 26065-07-14

תקציר

הנאשם, דורון אלעד, הואשם יחד עם שותפו העסקי מנחם מגן בניהול עסק להמרת כספים שלא כדין. העסק סיפק שירותי מטבע שונים לרבות מט"ח, ניכיון שיקים והשמת נכסים בחו"ל. שירותים אלה הוצעו במסווה של עסק לסחר ביהלומים כדי להסתיר פעילות בלתי חוקית מהרשויות. השופט הרשיע את אלע"ד בכל הסעיפים. אלה כללו הלבנת הון, עבירות מס ושיבוש הליכי משפט. נמצא כי אלעד היה שותף שווה ערך למגן, למרות טענותיו כי הוא עובד בלבד. השופט ציין כי עדותו של אלעד אינה אמינה וסותרת ראיות אחרות, לרבות הקלטות חסויות ועדויות עדים. לגבי הלבנת הון, השופט קבע כי העסק סיפק שירותי מטבע ללא רישום כנדרש בחוק. אלע"ד הייתה מודעת לפעילות זו והרוויחה ממנה, שהיו כרוכות בסכומים ניכרים החורגים מהסף הקבוע בחוק. באשר לעבירות מס, קבעה השופטת כי אלעד ומגן לא יידעו את רשויות המס על עסקיהן, לא ניהלו פנקסי חשבונות תקינים ולא דיווחו על הכנסותיהן. הם גם סיפקו חשבוניות כוזבות ללקוחות, שאפשרו להם להתחמק מתשלומי מס. אלע"ד השמיט את חלקו בהכנסות העסק מדו"חות המס שלו, וניהל רישומים כוזבים בכוונה להתחמק מתשלום מס. בגין שיבוש הליכי משפט, קבע השופט כי אלע"ד ומגן נהגו לגרוס ולהסתיר רישומים המתעדים את פעילותם העסקית. הם עשו זאת כדי למנוע חשיפה של פעילותם הבלתי חוקית ולסכל הליכים משפטיים פוטנציאליים. השופט זיכה את אלע"ד מאשמה נפרדת הנוגעת להכנסות משכירות, שכן התביעה לא הצליחה להוכיח שהוא הבעלים בפועל של הנכסים המושכרים, למרות שהם רשומים על שם קרובי משפחה.