ערר 9008/21

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על החלטה לדחות תביעה לפיצויים בגין תכנית מאושרת לתוספת שטחי מסחר ומגורים. המערערים טענו כי נכסיהם גובלים במקרקעין עליהם אושרה התכנית ועל כן עומדת להם הזכות לתבוע פיצויים בגין ירידת ערך. עם זאת, הוועדה הגיעה למסקנה כי הנכסים אינם גובלים בקרקע המדוברת. על פי חוק התכנון והבנייה הישראלי, נכסים הגובלים יכולים לתבוע פיצויים בגין נזק שנגרם על ידי תכנית, אך לא כך הדבר בשל הכביש הרחב המפריד בין נכסי המערערים לבין הפיתוח המתוכנן. עוד קבעה הוועדה כי גם אם הנכסים נחשבו גובלים, לא הביאו המערערים ראיות מספיקות לפגיעה בנכסיהם, במיוחד נוכח המרחק המשמעותי בין התכנית הפוגעת לבין מקרקעי המערערים. היעדר חוות דעת מומחה בנוגע לפגיעה הנטענת בפרטיות, באור ובאוויר פעל אף הוא נגד עניינם של המערערים. לפיכך, הערר נדחה, כלומר הוועדה לא תפצה את המערערים בגין הפגיעה הנטענת.