עת"א 52333-12-23

תקציר

במקרה זה, העותר, אסיר בן 65 הכלוא משנת 2004, ביקש מכשיר שמיעה שנרשם על ידי רופאי הכלא. הנושא התעורר כאשר הכספים שחסך עבור ההשתתפות העצמית הוחרמו על ידי המרכז לגביית קנסות. העותר, שלא יכול היה להשתמש בחסכונותיו, התנגד לתשלום השתתפות עצמית מופחתת בסך 1,400 ₪ שהציע המשיב, שהתכוון לגבות את הסכום בארבעה תשלומים מחשבונו. בית המשפט הכיר בזכותו של האסיר לטיפול רפואי הולם וציין את העיכוב במסירת המכשיר, תוך הדגשת חובת הנאמנות של שירות בתי הסוהר בניהול חשבונות האסירים. בית המשפט קבע כי יש לספק את מכשיר השמיעה בתוך 21 יום, כאשר ההשתתפות העצמית תיגבה בתשלומים מבלי להותיר את העותר ללא מימון בסיסי. הדו"ח הדגיש בעיות מערכתיות בניהול חשבונות האסירים ואת הצורך במסגרות משפטיות ברורות יותר. פסק הדין מדגיש את זכותו של האסיר לטיפול רפואי ללא קשר לאילוצים כספיים, ומחייב שמירה על איזון מינימלי לצרכיו של האסיר. אספקת מכשירי השמיעה לא הייתה אמורה להיות מותנית בתשלום מיידי; במקום זאת, הגבייה תימשך מכספי החשבון הזמינים, ותבטיח את רווחתו של האסיר במהלך החודשים הנותרים שלו במעצר, עם התחייבויות שעשויות להתארך לאחר השחרור.