עב"ל 31583-06-10

תקציר

במקרה שנדון בפני בית המשפט ערער המוסד לביטוח לאומי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שהכיר בתביעת המשיב לטינטון כפגיעה בעבודה לפי סעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה מתאר את התנאים שבהם ניתן להכיר בטינטון, הנגרם כתוצאה מחשיפה לרעש, ככזה. אלה כוללים ירידה משמעותית ביכולת השמיעה בתדרים גבוהים, תיעוד טנטון לפני הפסקת העבודה עקב רעש מזיק, ופגיעה המחייבת בקשות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי. עיקר המחלוקת נסבה על השאלה האם פניותיו הרפואיות של המשיב עמדו בדרישת "בקשות חוזרות ונשנות". המשיב, שנחשף לרעש מזיק בנגריה, תיעד התייעצויות עם רופא אף אוזן גרון ובדיקת שמיעה במסגרת הזמן הרלוונטית, אשר בית המשפט הגיע למסקנה כי עמדו בתנאים הנדרשים. המוסד טען כי מדובר בייעוץ אקראי ולא מספק, אך בית המשפט חלק עליו וקבע כי יש די ראיות כדי לתמוך באמיתות ותדירות ההתייעצויות הרפואיות בהתאם לדרישות החוק. למרות התנגדותו של נציג ציבור שסבר כי יש לאפשר את הערעור בשל היעדר ראיות מספיקות לניסיונות טיפול אמיתיים, הערעור נדחה ברוב דעות. כתוצאה מכך נפסקו למשיב הוצאות משפט. בית הדין הדגיש גישה גמישה בפרשנות החוק, תוך מתן עדיפות לטענות המבוטח לפגיעה בשל טנטון, ומצא כי נסיבותיו של המשיב מצדיקות את ההכרה בפגיעה בעבודה.