ק"ג 9731/07

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת בנוגע ליתרת הכספים שנצברו בחשבון דמי ניהול בין מבטחים לתעשייה האווירית. בית המשפט המחוזי הורה על מתן חשבונות וקבע את סכום החוב למבטחים על 30 מיליון שקל. שני הצדדים ערערו על ההחלטה. בית הדין הארצי אישר את ההחלטה, קבע כי יש להעביר את יתרת הכספים שנצברו בחשבון החל מינואר 2003 למבטחים והתווה את התהליך לקביעת הסכום המדויק. המבטחים טענו כי היתרה, נכון לינואר 2003, עומדת על 38 מיליון שקל, אליה יש להוסיף ריבית ותשואה נומינלית. התעשייה האווירית טענה כי הסכום כבר ידוע ולא חייבים סכומים נוספים. בית המשפט העליון, בבואו לדון במקרה, הכיר בכך שתביעת המבטחים למתן חשבונות תקפה עקרונית, אך היה צריך לכמת את הסכום במדויק. עוד צוין כי התביעה למתן חשבונות והתביעה הכספית שלובות זו בזו. מאחר שהמבטחים לא תיקנו את תביעתם כך שתכלול ריבית והצמדה, ואלה לא ניתנו בפסקי דין קודמים, דחה בית המשפט את התביעה לשערוך. עם זאת, בית המשפט קיבל את תביעת המבטחים בגין החוב העיקרי וקבע אותו על 38,017,412 ש"ח, וקבע כי יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.1.2003. ההחלטה קיבלה חלקית את טענות המבטחים, והורתה לתעשייה האווירית להעביר את הסכום האמור, יחד עם ההתחייבויות הכספיות הנוספות, למבטחים. עוד ציין בית המשפט כי יטופל ההפרש באגרות בית המשפט הנובע מהשינוי בסכום הנתבע.