ת"א 1163/07

תקציר

התובעים, יורשיו של מוחמד סלמאן חזמה ז"ל, תבעו את מינהל מקרקעי ישראל על מנת לרשום את חלקה 23 על שמם. הם הציגו הסכם מכר משנת 1947 לרכישת החלקה האמורה, שהייתה בעבר בבעלותו של פרחה בת יוסף חזימה, שפתח בהליכי הסדרת הקרקע בשנות הארבעים אך נפטר לפני השלמתם. התובעים טענו כי במהלך הליך הפשרה נפלה טעות או מחדל סופר, או אף תרמית, וכתוצאה מכך נרשמה החלקה על שם המינהל במקום על שם המנוח. הם ביקשו מבית המשפט לבטל את רישום החלקה על שם הנתבע ולהעבירו לתובעים. מנגד, טענו הנתבעים כי התביעה התיישנה ודינה להידחות, וטענו כי הליכי הפשרה שיקפו נאמנה את הגבולות שנקבעו בהסכם המכר. השופט מצא כי ערעור התובעים על לוח הזכויות אכן הוגש שלא בזמן, וכי לא נפלה טעות או השמטה סופר במרשם. עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי אכן התרחשה הונאה במהלך הליך הפשרה. הראיות הראו כי המנוח רכש את החלקה המדוברת, אך פקיד ההסדר לא שיקף זאת נאמנה ברישום. זאת ועוד, חובתו של פקיד ההסדר לחקור ביסודיות את הזכויות שהועברו למנוח מפרחה לא קוימה. השופטת קיבלה את טענת התובעים והורתה על ביטול רישום החלקה על שם מינהל מקרקעי ישראל והעברתה לתובעים. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לעורכי הדין של התובעים שכר טרחת עורכי דין בסך 7,000 ₪. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 25.8.2011.