רע"פ 7752/00

תקציר

בית המשפט העליון דחה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר בתיק של עבירת חניה. המבקש קיבל הודעת קנס על חניה שלא כדין ובחר להישפט בבית המשפט. עם זאת, המבקש טען כי הזימון למשפט אינו תקף משום שלא נחתם על ידי תובע מוסמך. בית המשפט קבע כי ההזמנה למשפט היא צעד פרוצדורלי ליידע את הנאשם על מועד המשפט ומיקומו וכי אין צורך בחתימת תובע. ההודעה על תשלום הקנס, ולא הזימון, פותחת את ההליך וחייבת להיות חתומה על ידי גורם מוסמך. ההליכים הפשוטים בעבירות קנס, לרבות בחירת עבירות משפט, אינם מחייבים הגשת כתב אישום. בית המשפט הדגיש כי הזימון אינו שקול לכתב אישום; במקום זאת, זהו מסמך טכני המודיע לנאשם על פרטי המשפט. בנוסף, כל סתירה בין פרטי העבירה בהודעת הקנס לבין הזימון יכולה להיות מטופלת בבית המשפט. עוד הובהר בהחלטה, כי תקנה 44ג יוצרת חזקות פרוצדורליות ואינה מחייבת הצגה פורמלית של כתב אישום. לפיכך, היעדר חתימת תובע מוסמך על הזימון לא הפך את ההזמנה למשפט לבלתי חוקית, ובקשת רשות הערעור נדחתה.