ת"א 44696-01-14

תקציר

הנתבעים הגישו תלונות נגד התובע במשטרה, בטענה כי ביצע את עבירת הסחיטה באיומים. התובע זוכה בתום המשפט הפלילי. לאחר מכן הגיש התובע תביעה אזרחית נגד הנתבעים בגין לשון הרע. בית המשפט קבע כי טענות הנתבעים למשטרה היו משוללות כל יסוד ונועדו לפגוע בתובע, ובכך מהוות לשון הרע. טענות הנתבעים כי טענותיהם אמיתיות נדחו, שכן עדויותיהם היו סותרות ולא עקביות, וגרסת התובע לאירועים הייתה אמינה יותר. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים לא פעלו בתום לב בעת הגשת תלונותיהם, וכי התנהלותם הייתה חמורה, שכן הוא ייחס לתובע מעשים פליליים חמורים. לתובע נפסקו פיצויים בסך 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח, שישולמו על ידי הנתבעים ביחד ולחוד. סכום זה שיקף את הפגיעה בשמו הטוב של התובע, כמו גם את עוגמת הנפש שנגרמה עקב התנהלות הנתבעים. עוד קבע בית המשפט כי עוולות הרשלנות והנגישות אינן חלות במקרה זה. בסיכומו של דבר, תביעת התובע בגין לשון הרע התקבלה באופן חלקי, והנתבעים חויבו לפצות את התובע בהתאם.