ת"פ 3386-04-18

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעבירות מס, אשר פגעו בערכים המוגנים של שוויון בנשיאה בחובות מס ובשיטה הפיסקלית שאימצה החברה. השופט קובע תחילה את טווח הענישה ההולם לעבירות, תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה והנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. הצדדים מסכימים כי יש לראות בעובדות כתב האישום אירוע בודד לצורך גזר הדין, והשופט מסכים, בהתחשב בקשר ההדוק בין המעשים. לאחר מכן השופט בוחן את הערכים המוגנים שנפגעו, את מידת הפגיעה ואת נסיבות הביצוע, ומשקלל אותם זה מול זה. מסקנתם היא כי חומרת עבירות המס בינונית במקרה זה, בשל חלקם המצומצם של הנאשמים בהשוואה למעורבים אחרים. בקביעת מדיניות הענישה המקובלת, מציינת השופטת את הקושי בהערכת עונש הולם לריבוי עבירות מסוגים שונים ובמסגרתה בוחרת בטווח עונשים, תוך התחשבות בפסק הדין בעניינו של הנאשם העיקרי, יוסף. נלקחות בחשבון נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, לרבות רישום פלילי נקי, רקע אישי ומשפחתי והשפעת עונש המאסר על חייהם. השופט שוקל גם את הודאת הנאשמים באישומים ואת מורכבות התמונה הראייתית. עוד יצוין, כי חלקם של הנאשמים היה מינורי יחסית לנאשמים אחרים באותו תיק, שעברו או נמצאים בהליכים פליליים. באשר לטענה בדבר המשך המשפט, סבורה השופטת כי ראוי לשקול במידה מסוימת את התמשכות ההליכים כגורם מקל. לבסוף נגזר דינם של הנאשמים: על נאשם 16 נגזרו 6 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 200 אלף שקל, ואילו על נאשם 17, שהיה תחת ניהולו של נאשם 16, יוטלו 300 אלף שקל. הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון נשמרת לשני הנאשמים, עם מועד אחרון של 45 יום מיום מתן פסק הדין.