דב"ע שן/160 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור של עובד על פסק דין משלים של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בנוגע לתשלומים ופיצויים שונים הקשורים להעסקתו, לאחר פיטוריו. הערעור מקבל חלקית את טענות העובד. באשר לתקופת העבודה, בית הדין מקבל את קביעתו של בית המשפט קמא כי העובד עבד ברציפות בין השנים 1979 ל-1985, לרבות הפסקה קצרה של עד שלושה חודשים, שאינה פוגעת ברציפות ההעסקה לפי חוק פיצויי פיטורים. בית הדין פוסק גם באפיון שכרו של העובד, וקובע כי יש לראות בו את "השכר הכולל", לרבות תשלום עבור חופשה שנתית, כהגדרתו בחוק הגנת השכר. זאת למרות שהמעסיק הגדיר את השכר כ"עצמאי" וקיבל העובד שכר גבוה יותר בתמורה לוויתור על תנאים סוציאליים מסוימים. בית הדין מבסס את החלטתו על כוונת החוק, תנאי חוזה העבודה ופסקי דין קודמים. כמו כן, בחישוב פיצויי הפיטורים קובע בית הדין כי יש לראות את כל שכרו של העובד, כפי שנקבע, כ"שכר" ללא חריגים, לפי תקנה 1(ג) לתקנות פיצויי פיטורים. זאת משום שהשכר לא שולם בהתאם לרכיבים המפורטים בתקנה. כתוצאה מכך, פיצויי הפיטורים של העובד יחושבו על בסיס שכרו האחרון, ללא ניכוי סכומים כלשהם. המשיב חויב לשלם לעובד הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ.