בג"צ 6250/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לשלוש עתירות מאוחדות נגד בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין שהתקיימה באפריל 2005. העותרים ערערו על שאלות ספציפיות ועל אופן הטיפול במבחן ובערעורים שבאו בעקבותיו. בתחילה הציע בית המשפט לבחון מחדש את שאלות 83 ו-93 על ידי הוועדה הבוחנת, שבסופו של דבר בחרה שלא לפסולן. בית הדין הדגיש כי תפקידו אינו לתפקד כוועדת ערר לבחינות מקצועיות אלא אם כן הוכח כי שיקול הדעת פגום. למרות הטענות כי שאלות מסוימות היו קשות או מטעות יתר על המידה, בית המשפט סבר כי למשיבים שיקול דעת בבחירת השאלות אלא אם כן מתגלה פגם חמור. בעוד שבית המשפט לא מצא עילה משפטית לפסול את השאלות שבמחלוקת, הוא הציע כי על לשכת עורכי הדין להימנע משאלות קשות מדי שאינן מתיישבות עם מטרת הבחינה להעריך ידע בסיסי החיוני לעיסוק בעריכת דין. ההחלטה מדגישה מוטיב חוזר של ריסון שיפוטי בנוגע לתכני הבחינות, אך מעודדת את לשכת עורכי הדין להבטיח שקיפות והגינות, אולי על ידי הצעת נימוקים מפורטים יותר לתשובות נכונות כדי להפחית בלבול ולשפר את חוויית הנבחן. בנוסף, למרות שהעתירות לא התקבלו, פסק הדין קורא לבחינה מחודשת ומתמדת, תוך שימת דגש על בהירות ורלוונטיות לצורכי הבחינה, שמטרתה בסופו של דבר לעמוד בציפיות סבירות של הנבחנים מבלי להתפשר על אמות מידה מקצועיות.