ע"פ 7376/10

תקציר

המשיב, המייצג את מדינת ישראל, הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להכריז על המערער כמוסגר לארצות הברית בהתאם לחוק ההסגרה. הבקשה הוגשה בעקבות בקשה של ממשלת ארה"ב. המערער מואשם במספר עבירות פליליות, לרבות קשירת קשר להונות את ממשלת ארה"ב, והעונש המרבי הצפוי הוא 85 שנות מאסר. העתירה פירטה את העובדות והראיות התומכות בבקשת ההסגרה. בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה, בקובעו כי מתקיימים תנאי ההסגרה לפי חוק ההסגרה, ודחה את טענות המערער נגד ההסגרה. המערער ערער לבית המשפט העליון וטען כי שגה בית המשפט המחוזי בשלושה היבטים עיקריים: היעדר ראיות מספיקות, פגיעה בתקנת הציבור והגנה מפני צדק. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי קיימות ראיות מספיקות לתמיכה בבקשת ההסגרה וכי הסגרתו של המערער אינה פוגעת בתקנת הציבור, שכן מרכז הכובד של העבירות היה בארצות הברית. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענתו של המערער בדבר הגנה מפני צדק, שכן הוא לא הוכיח כי החלטת הרשויות בארה"ב שלא להסגיר מעורבים אחרים התבססה על שיקולים פסולים. השופט ס' ג'ובראן, בליווי השופטים א' לוי ונ' הנדל, דחה את הערעור ואישר את חוקיות הסגרתו של המערער לארצות הברית.