ע"א 7918/15

תקציר

התיק נסוב סביב המחלוקת בנוגע לטיפול בגופתה של המנוחה, מאי פלג, שביקשה שגופתה תישרף ואפרה יפוזר בים ומתחת לעץ בירושלים. המערער, בן משפחה, טען כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט בלעדית בתיק וכי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי מאחר שהיא חרגה מסמכותו. עם זאת, בית המשפט מצא כי כערכאת ערעור נתונה לו הסמכות לדון בתיק, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין הסמכות היה ראוי. הנושא המרכזי היה הקונפליקט בין כיבוד רצון הנפטר לבין מעמדם של בני המשפחה, שהתנגדו לשריפת הגופה. בית המשפט הדגיש את הזכות החוקתית לכבוד ולאוטונומיה אישית, המקנה עליונות נורמטיבית על רצונו של המנוח, ובלבד שהיא מתבטאת באופן חופשי וברור. במקרה זה, בית המשפט מצא כי רצונו של פלג תקף, לאחר שהובע בצורה מיומנת ומחושבת. יתר על כן, החוק הישראלי אינו מחייב קבורה או אוסר על שריפת גופות, ולכן עקרון החוקיות קובע כי שריפת גופות מותרת. בית המשפט הדגיש כי היה מקום לחוקק את הנושא הרגיש, אך בהיעדר חוקים רלוונטיים, יש לכבד את רצונו של המנוח. הדבר נכון במיוחד כאשר היועץ המשפטי לממשלה תומך בעמדה כי שריפת גופות אינה מנוגדת לתקנת הציבור. לפיכך, הערעור נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי לכבד את רצונו של פלג התקבל. השופט א' שהם והשופטת א' ברון הסכימו עם ההחלטה והדגישו את חשיבות כיבוד רצונו של המנוח.