ע"א 1532/97

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור וערעור נגדי על פסק דין לפיצוי כספי בעקבות תאונת דרכים שהותירה את התובע נכה קשה. הערעור מתייחס למספר סוגיות מרכזיות בעלות השלכות כלליות על חישוב הפיצויים, לרבות האם תוחלת החיים של התובע התקצרה כתוצאה מהתאונה והאם על התובע לקבל תשלום גלובלי או תשלומים תקופתיים בגין נזקים. הסוגיה הראשונה שבית המשפט נדרש להכריע בה הייתה תוחלת החיים של התובע בעקבות התאונה. בשל האסכולות והגישות השונות בנוגע לתוחלת החיים של הקוואדריפלגים, וההבדלים הקיצוניים בדעות המומחים, התקשה בית המשפט לקבוע שיעור מדויק של קיצור תוחלת החיים. חוסר ודאות זה תרם להחלטת בית המשפט על אופן תשלום הפיצויים. בית המשפט פסק לתובע תשלומים תקופתיים בגין הפסדים והוצאות עתידיות, ולא תשלום גלובלי בודד, בשל חוסר היכולת לקבוע במדויק את תוחלת החיים והסיכון הממשי שסכום חד פעמי ינוהל באופן כושל ולא יענה על צרכיו ארוכי הטווח של התובע. התשלום החודשי עבור סיוע צד ג' נקבע על 20,000 ₪. בית המשפט שקל את הוצאותיו של התובע בעבר ובעתיד ומצא את הסכום המוצע סביר, במיוחד לאור הוצאותיה הבלתי סבירות של התובעת על סיעוד והשגחה בעבר. נקודת מחלוקת נוספת הייתה הוצאות התובעת בגין אביזרים שהומלצו על ידי בית החולים אך לא על ידי המומחה הרפואי מטעם בית המשפט. בית המשפט קבע כי דחיפותו של התובע לרכוש אביזרים אלה והסתמכותו על המלצות הרופא המטפל היו סבירות, וייפסק פיצוי כלשהו. עם זאת, סכום זה קוזז בסכום המוצדק בהפחתת הפיצוי הקשור לתביעת התובע להוצאות רפואיות, אשר לא הביא בחשבון את זכותו של התובע לטיפול חינם במסגרת קופת החולים. פסק הדין כולל גם פיצוי בגין הפסד השתכרות של התובע, שנקבע על סך של 5,000 ₪ לחודש, אשר בית המשפט מצא כי הוא מעוגן כראוי בראיות. הערעור והערעור שכנגד נדחו, ולא נפסקו הוצאות. הן בקשות התובע והן הנתבע להתערבות בפסיקת הסכומים נדחו, כאשר בית המשפט מצא את חישובי פסק הדין מאוזנים ומנומקים היטב.