ת"א 46324-02-20

תקציר

התובע, עורך דין במקצועו, תבע את לקוחותיו לשעבר על שכר טרחה שלא שולם. הנתבעים טענו כי התובע ייצג רק את הנתבעת מס' 1 ולא את שני הנתבעים האחרים, שהיו רק הבעלים הנומינליים של חלק מהנכסים המעורבים. בית המשפט הסכים עם הנתבעים, וקבע כי התובע לא הצליח לבסס יחסי עורך דין-לקוח עם נתבעים 2 ו-4. טענת התובע כי הם היו "אנשי קש" עבור הנתבע מס' 1 אינה מתיישבת עם טענתו האחרת לפיה הם אחראים באופן עצמאי לחוב. זאת ועוד, התנהלות התובעת והסכמי שכר הטרחה שנחתמו רק על ידי הנתבעת מס' 1 תמכו בעמדת הנתבעים. לפיכך, נדחו הטענות כנגד הנתבעים 2 ו-4. באשר לנתבע מס' 1, מצא בית המשפט כי הוא חייב לתובע 390,000 ₪, על בסיס שטר חוב. טענות הנתבע בדבר תשלומים במזומן ורשלנות מקצועית נדחו מחוסר ראיות מספיקות. עם זאת, בית המשפט דחה גם את תביעות התובע לתוספת שכר טרחה במספר מקרים, בשל אי הבאת ראיות מספיקות הקושרות את התשתית הראייתית לעילת התביעה. התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו לגבי הסכומים הנוספים, ולפיכך ישולם רק הסכום המוסכם בשטר החוב. בית המשפט ניכה מסכום זה שני תשלומים בסך 40,000 ₪ ו-20,000 ₪, אשר הצדדים הסכימו כי התובע קיבל מצד שלישי. בסופו של דבר, חויב הנתבע מס' 1 לשלם לתובע 330,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 33,000 ₪. כל צד היה אחראי להוצאותיו לגבי נאשמים 2 ו-4, בשל הודאתם בסיוע לרישום נכס פיקטיבי.