ע"א 2253/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור ולערעור שכנגד על פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב-יפו בעניין תביעת רשלנות נגד עו"ד מנשה קמפלר על ידי שמשון, נורה ורולקר – להלן "המערערים" – שרכשו דירה בראש העין. המערערים טענו כי עו"ד קמפלר – להלן: "המשיב" – התרשל בייצוגם ברכישת נכס, וכתוצאה מכך נוספו קנסות, ריבית והפרשי הצמדה לרכישה ולמס שבח שהיה עליהם לשלם. בית משפט קמא מצא את המשיב רשלן, אך דחה את התביעה, בקובעו כי לא נגרם למערערים כל נזק כספי. בטרם ירד לגופו של עניין, התייחס ערכאת הערעור לסוגיית ההתיישנות וקבע כי התביעה, שהוגשה בשנת 2005, אכן התיישנה, שכן הנזק אירע בשנת 1994, למעלה מעשר שנים לפני הגשת התביעה, כאמור בפקודת הנזיקין. עם זאת, ערכאת הערעור בחנה גם את הערעור ואת הערעור שכנגד לגופו. באשר לטענת המערערים לנזק כספי, מצא בית המשפט כי אמנם נגרם למערערים נזק בדמות קנסות בסך 40,000 ₪, אך הם לא הביאו ראיות לתשלום בפועל, ולכן אינם זכאים לפיצוי. בשאלת רשלנותו של המשיב אישרה ערכאת הערעור את קביעתו של בית משפט קמא, וציינה כי המשיב קיבל את כל המסמכים הרלוונטיים והיה עליו לדעת כי העסקה לא דווחה. לבסוף, דחה בית המשפט את הערעור שכנגד שעניינו הודעת צד ג' ואישר את החלטת בית המשפט קמא. בסיכומו של דבר, הערעור והערעור שכנגד נדחו, והותירו את פסק דינו של בית משפט קמא על כנו, ללא צו להוצאות, והערבות הבנקאית שהופקדה על ידי המערערים תוחזר להם.