ת"מ 23416-07-09

תקציר

בשנת 2003 נקלעה העירייה המשיבה לגירעון תקציבי, שהוביל לתוכנית התייעלות עם ארנונה גבוהה יותר. בעוד שהעלאות מס אלה אושרו לשנת 2004, טען המבקש כי לא היה צריך להעביר אותן לשנים שלאחר מכן, תוך הפרה של "חוקי הקפאה". המבקש ביקש הצהרה כי המשיב פעל שלא כדין והקלות כספיות בגין תשלומי מס מופרזים. למרות טענת המשיבה כי האישור משנת 2004 חל על שנים עוקבות, היא הסכימה להפסיק את הגבייה הבלתי חוקית לכאורה בשנת 2011 לאחר אישור השרים. הצדדים הגיעו לפשרה הכוללת את התחייבות המשיב להקים אולם ספורט והודעת סיום, עליה הסכימה המבקשת. אחד המתנגדים, טען כי ההסדר אינו משרת את האינטרסים של חברי הקבוצה, אך בית המשפט פסל אותו וקבע כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר. בית המשפט אישר את הסדר הפשרה, תוך שהוא דוחה את הבקשה לתביעה ייצוגית תוך מתן סעד הצהרתי וכספי לקבוצה. החלטה זו מהווה צו בית משפט נגד חברי הקבוצה, המפרט את העילות והסעדים. מנגנון הפיקוח של הסדר הפשרה אושר אף הוא בתיקונים, המאפשרים לחברי הקבוצה לאכוף את חובות המשיב ולבקש אישור לתביעה ייצוגית במידת הצורך. המשיב יישא בהוצאות הפרסום בגין פרסום ההחלטה. בית המשפט שקל גם את המלצת הצדדים לתשלום שכר טרחה ושכר טרחה.