ת"א 20019-06-20

תקציר

בית המשפט מצא כי תביעת התובעת כנגד הנתבעים, הדיירים שלה, בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מנזילה בדירה, לא הוכחה. בחוות הדעת שהציג בית המשפט נקבע כי המקור העיקרי לדליפה היה תיקונים רשלניים בצנרת המים ותחזוקה לקויה, ולא חור באמבטיה כפי שטען התובע. התובעת לא סתרה דעה זו במידה מספקת ולא הביאה ראיות לכך שהחור באמבטיה נגרם כתוצאה ממעשי הנתבעים. בנוסף, בית המשפט מצא כי התובעת הייתה מודעת לקיומו של החור לפני תיקוני הנתבעים וכי עבודות הפסיפס שנעשו על ידי הנתבעים שיפרו את איטום האמבטיה. לפיכך, נדחתה תביעת הנזיקין העיקרית. אשר לתביעה שכנגד של הנתבעים, בית המשפט פסק להם סך של 21,570 ₪ מהתובע, בעל הדירה, כפיצוי בגין אי הנוחות וההפרעה להנאתם מהדירה במהלך תקופת השכירות שנגרמה כתוצאה מעבודות תיקון הנזילה. עוד קבע בית המשפט כי על התובעת להשיב את סכום הערבות הבנקאית שחולטה על ידי הנתבעים. עם זאת, התביעה שכנגד נגד חנן, בא כוחו של התובע, נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא עילה להטיל עליו אחריות אישית. בית המשפט דחה את בקשת הנתבעים לפיצוי נוסף בגין הוצאות שונות, שכן לא סיפקו ראיות מספיקות להוצאות אלה. כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו, ואילו הנתבעים יקבלו מהתובעים שכנגד שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל. פסק הדין יישלח לבא כוחם של הצדדים.