ע"א 549/80

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי החלטת מנכ"ל משרד הבריאות שלא להכיר בתעודות של רופאים שלמדו תברואה והיגיינה בברית המועצות לא התקבלה לאחר בדיקה יסודית ורצינית. למרות שבית המשפט הכיר במומחיותו של המנהל בתחום זה, הוא מצא כי ההחלטה לא לקחה בחשבון את נסיבותיו הספציפיות של כל פונה והתבססה על מידע לא מספיק על הכשרתם המקצועית של הרופאים בברית המועצות. השופטים הדגישו את השפעת ההחלטה על עולים שציפו באופן סביר לעסוק ברפואה בישראל. פסק הדין הורה למנהל להכיר בהשכלתו הרפואית של כל מערער ולאפשר לו להגיש בקשה לרישיון. עם זאת, המנהל שמר לעצמו את הזכות לדרוש התמחויות נוספות או הכשרה מיוחדת בישראל. בית המשפט הדגיש כי אין להתנות את הרישיון במעבר בחינות נוספות, למעט מי שסיימו לאחרונה את לימודיהם או עבדו אך ורק בתחום התברואה וההיגיינה. השופט כהן הדגיש את הצורך בתקנות שיסדירו את הליך הערעורים על החלטות מנהליות, ויבטיחו שכל החומר הרלוונטי יוגש לבית המשפט. עוד נקבע בפסק הדין כי אין לשנות בבת אחת את המדיניות הקודמת של רישוי רופאים סניטריים ללא בדיקה נאותה. השופט בייסקי הוסיף כי על המנהל לבחון מחדש את עניינו של כל מערער לגופו, בהתחשב בניסיונו רב השנים ברפואה טיפולית. הערעורים התקבלו, והמשיב חויב לשלם למערערים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.