ת"א 2553/05

תקציר

רכבו של התובע היה מעורב בתאונת דרכים ביום 25.11.04 ונגרם לו נזק רב. התובע טען כי רכבו נפגע מרכבו של הנתבע בעת שניסה לעקוף, ועל כן על הנתבעים לפצות אותו בגין הנזק. עם זאת, הנתבעים טענו כי התאונה המתוארת על ידי התובע לא התרחשה, וכי הנזק לרכבו נגרם כתוצאה מאירוע נפרד. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי התובע לא הצליח להוכיח את טענתו. חוות הדעת והעדויות של שני הצדדים לא היו עקביות וכללו סתירות, והראיות הפיזיות לא תמכו באופן בלעדי בגרסת התובע לאירועים. בנוסף, עד ראייה העיד כי ראה רק רכב אחד בזירה, דבר הסותר את טענות התובע והנתבע בדבר תאונת דרכים בין שני כלי רכב. ברישומי המשטרה גם לא צוינו כלי רכב מעורבים מלבד זה של התובע. בית המשפט מצא את עדויות הצדדים בלתי אמינות, בהתחשב בהצהרותיהם הסותרות ובהתנהגותם הבלתי סבירה לאחר התאונה. זאת ועוד, היכרותם המוקדמת של התובע והנתבע, אותה ניסו להסתיר, והנסיבות המחשידות שאפפו את האינטראקציות ביניהם, העלו ספקות לגבי טענותיהם. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת התובע כנגד כל הנתבעים, והורה לו לשלם הוצאות משפט בסך 25,000 ₪ לנתבעים 2 ו-3.