ת"פ 27397-02-11

תקציר

הכרעת הדין דוחה את הטענות המקדמיות לביטול כתב האישום נגד הנאשמים בעילה של צדק. הטיעונים שהוצגו על ידי באי כוח הנאשמים, הכוללים בקשות לביטול כתב האישום, מבוססים על חמש טענות. הראשונה נוגעת לשיהוי הרב בהגשת כתב האישום, שגרם נזק ראייתי לנאשמים. הטענה השנייה טוענת לאכיפה בררנית מצד המאשימה, שכן בחרה שלא להעמיד לדין חשודים אחרים שהיו מעורבים באותו אירוע. הטענה השלישית מתייחסת להבטחה שלא להאשים את הנאשמים בתקיפת ג'מאל בויראט ובהפרת ההבטחה. בתביעה הרביעית נטען כי הרשות הפלסטינית מדברת בשני קולות, שכן בכוונתה להשתמש באחד הנאשמים כעד בתיק אחר הקשור לאותו אירוע. התביעה החמישית מצביעה על פגמים שנפלו בשלבי החקירה, לרבות אי חקירת אליבי ואי הכנת תזכיר. כתב האישום מייחס לנאשמים תקיפה בנסיבות מחמירות, חבלה בנסיבות מחמירות ותקיפה סתם בנסיבות מחמירות. סעיפי האישום מתייחסים לאירוע שהתרחש ביום 17.12.05, בו תקפו הנאשמים לכאורה קטין ואת בני משפחתו ומקורביו. זכותם של הנאשמים לחזור ולטעון את טענותיהם בדבר פגמים באכיפה ובחקירה בררנית לאחר שמיעת ראיות התביעה. השופט מותח ביקורת על השיהוי של המאשימה בהגשת כתב האישום, שארך למעלה מחמש שנים, אך אין די בהתנהלות זו לבדה כדי לבטל את האישומים. במקום זאת, הנזק שנגרם על ידי השיהוי יישקל במהלך גזר הדין אם הנאשמים יימצאו אשמים.