ע"א 3374/22

תקציר

הערעור נדחה בשל השיהוי המשמעותי של המערער בהעלאת טענות הפסילה ואי הוכחת עילת פסילה לגיטימית. בית המשפט ציין כי ההשגות בבקשת הפסילה נגעו להחלטות הממונה שהיו ידועות קודם לכן למערער, ועיכובים כאלה יכולים להביא לדחייה, כפי שנתמך בתקדימים. מטעמים מהותיים, בית המשפט לא מצא חשש ממשי למשוא פנים, בנימוק שפסילה מוצדקת רק במקרים נדירים וחריגים של פעילות שיפוטית. המערערת טענה כי החלטות פרוצדורליות ו"היעלמות" הבקשות לכאורה מצביעות על משוא פנים, אך בית המשפט דחה אותן ולא הדגיש כל ראיה למשוא פנים או להעדפה כלפי המשיב. יתר על כן, קשר בלתי ראוי לכאורה בין המשיב לבין בא כוחם לא היה משכנע, שכן הדיאלוג התקיים בנוכחות המערער ולא נכנס למעמד צד אחד. בית המשפט הדגיש כי עליו להתייחס רק לטענות מהותיות בבקשות פסילה, ובמקרה זה החלטת הנציב הייתה מנומקת היטב והתייחסה לסוגיות מהותיות. מאחר ולא הוגשה בקשה לתגובה, לא הוצא צו להוצאות, וההחלטה התקבלה סופית ביום 30.6.2022.