הפ"ב 42384-07-11

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לשתי בקשות שהגיש המבקש: האחת לאישור פסק בוררות, והשנייה לעיקול זמני של נכסי המשיב. פסק הבוררות, שניתן על ידי השופט דן ביין, קבע כי המשיב נטל שלא כדין כספים שהוחזקו בנאמנות עבור המבקש. עם זאת, למשיב הייתה אפשרות לערער על פסק בורר זה בפני בורר אחר, דבר שהתכוון לעשות. על פי חוק הבוררות, ניתן לאשר פסק בוררות רק לאחר שהוא סופי ואינו כפוף לערעורים נוספים. לפיכך, הבקשה לאישור פסק הבוררות הייתה מוקדמת מדי. באשר לבקשה לעיקולים זמניים, מצא בית המשפט כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לכך שהמשיב עלול לעכב את ביצוע פסק הדין. יתר על כן, המבקש נמנע מלגלות מידע חיוני, דהיינו, כי פסק הבוררות אינו סופי וכי בכוונת המשיב לערער. אי-גילוי זה, שעלה כדי הפרת חובה, היה סיבה מספקת לדחות את הבקשה. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי צד המבקש סעד חייב לפעול בתום לב, דבר שהמבקש לא עשה. כתוצאה מכך נדחתה הבקשה לעיקול זמני, הצו הקודם בוטל והמבקש חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 ₪.