ת"א 36449-06-20

תקציר

לתובע ולנתבעים חלק בבניין בבני ברק. הנאשמים שכרו חנות בבניין והפעילו חנות מכולת. הסכם החכירה האחרון הסתיים בינואר 2013 ולא חודש. התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים, בדרישה לסעד כספי בגין חלקם ברווחי הבניין לאחר סיום הסכם השכירות. הנתבעים תבעו מנגד את התובעת בגין חלקם היחסי ברווחי הבנייה שלא התקבלו. בית המשפט דחה את כל הטענות המקדמיות שהעלו הנתבעים, לרבות היעדר יריבות, וקיבל את טענתו העיקרית של התובע בחלקה. נמצא כי הסכם השכירות לא חודש והנתבעים החזיקו בחנות שלא כדין לאחר ינואר 2013. לפיכך, הורה בית המשפט לנתבעים (השוכרים וערביהם) לשלם לתובע את חלקו בפיצוי המוסכם ובדמי השימוש הראויים. עם זאת, בית המשפט הפחית את הפיצוי המוסכם לתקופה שבין ספטמבר 2016 למרץ 2019 בשל נסיבות חריגות. באשר לתביעה שכנגד, דחה אותה בית המשפט בקובעו כי התובעת לא קיבלה רווחים מופרזים מהבניין והנתבעים לא הוכיחו את טענותיהם לרשלנות כלפי התובעת. הנתבעים חויבו לשפות את התובע בגין חלקו בשכר טרחת המומחה ובשכר טרחת עורך דין.