בש"פ 1820/18

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על צו פיקוח שהשיגה המשיבה (המדינה) לפי חוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין. המבקש הורשע בעבר בשורה של עבירות, בהן פרסום תועבה המכילה דמות של קטין, ונגזרו עליו 36 חודשי מאסר. עם שחרורו של המבקש, ביקש המשיב צו פיקוח, שניתן על ידי בית משפט השלום, המטיל על המבקש מגבלות שונות. הצו לא אסר על המבקש שימוש באינטרנט או בקרבה לקטינים, עליהם ערער המשיב, בנימוק של סיכון לציבור. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והוסיף מגבלות על השימוש של המבקש במכשירים המאפשרים גישה לאינטרנט וקרבה לקטינים. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון בטענה כי ההגבלות הנוספות אינן מידתיות ופוגעות בחופש העיסוק שלו, שכן הוא איש מחשבים שעבודתו מחייבת גישה לאינטרנט. עם זאת, יחידת הפיקוח סירבה לאשר את מקום עבודתו בשל היעדר ערבויות פיקוח מספקות, ובית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, בנימוק של היעדר סמכות והצורך לשמור על ההגבלות למען שלום הציבור. הכרעת הדין מזכירה גם את הרשעתו הקודמת של המבקש בעבירה דומה, תוך הדגשת חשיבות הפיקוח. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנסיבות הנוכחיות אינן מצדיקות התערבות ודחה את הבקשה והותיר את ההגבלות הנוספות על כנן, במסגרת צו הפיקוח הזמני.