ע"פ 8387/99

תקציר

ב-5 ביולי 1995 בשעות הבוקר המוקדמות נורו למוות שני מאבטחים בעת שאבטחו אתר של חברת חשמל ליד קלנסווה, כאשר אחד מהם נמצא ירוי בתוך ג'יפ הסיור והשני נורה בסמוך ונשקו האישי נגנב. בסמוך לאותו זמן הגיע המערער, מוראד מסארווה, שנורה בבטנו, לבית החולים מאיר בכפר סבא. הוא טופל והופשט מבגדיו המגואלים בדם, שנמסרו למשטרה. נפתחה חקירה, ומסרווה טען כי נורה על ידי אלמונים לאחר שיצא ממסיבת אירוסין של חבר. עם זאת, המשטרה לא מצאה ראיות לירי במקום שתיאר מסארווה. רכב סובארו שרוף, השייך למשפחתו של מסארווה, התגלה במזבלה בטייבה, אך לא נמצאו בו ראיות הקושרות את מסארווה לרצח הכפול. כשנה לאחר מכן, עימאד חימשרי, שנחשד בעבירות שאינן קשורות לפשע, סיבך את מסארווה ברצח השומרים. מסארווה הכחיש את הטענות וטען כי הימשרי שקרן. שנתיים לאחר מכן, אחיו של מסארווה, איאד, האשים אותו ברצח במהלך חקירה בגין פשעים שאינם קשורים אליו. מסארווה הכחיש את הטענות וטען כי הופעל לחץ על אחיו למסור את הדברים. בדיקות DNA שנערכו למכנסיו של מסארווה גילו דם תואם לאחד המאבטחים המנוחים, מה שהוביל להגשת כתב אישום נגדו בגין רצח בכוונה תחילה, שוד בנסיבות מחמירות ונשיאת נשק שלא כדין. מסארווה הודה באשמה והציג אליבי, אך הורשע פה אחד על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. הוא ערער וביקש להציג ראיות חדשות, אך בית המשפט המחוזי דחה אותו ואישר את הרשעתו ב-2006. לאחר מכן ערער מסארווה לבית המשפט העליון, וטען, בין היתר, כי המכנסיים שנבדקו אינם שלו, הראיות לא טופלו באופן סטריאלי ובדיקות הדנ"א היו פגומות. עם זאת, שופט בית המשפט העליון לוי, השופט ג'ובראן והשופט ברלינר אישרו את החלטת בית המשפט המחוזי, ולא מצאו טעם בטיעוניו של מסארווה ובחנו את הראיות הרבות נגדו. הם הגיעו למסקנה כי הרשעתו הייתה חוקית ודחו את הערעור, והותירו את עונשו של מסארווה שהוטל עליו שני מאסרי עולם מצטברים ללא שינוי.