ת"פ 40873-05-13

תקציר

הנאשם הורשע בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות של חברתה לשעבר של חברתו לשעבר, וזוכה מאיומים. האירוע התרחש לאחר שהנאשם סיים את מערכת היחסים הרומנטית שלו עם חברתו, נסטיה. הוא קינא בה לבלות עם גבר אחר, ודרש ממנה לפגוש אותו. הוא הגיע למקום המפגש כשהוא חמוש בסכין, ולאחר ויכוח מילולי עם המתלונן, דקר אותו מספר רב של פעמים בחזה, ביד, ברגלו ובבטנו. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן מספר חבלות קשות והוא אושפז בבית החולים. לנאשם אין הרשעות קודמות, והוא עובד מאפייה בן 22 המתגורר עם הוריו. הוא הודה בפני קצין המבחן, אך התקשה להסביר את מעשיו, ובמקום זאת העביר את האשמה לאחרים. למרות שטען להגנה עצמית, עדי ראייה העידו כי המתלונן הוא זה שהותקף. קצין המבחן העריך כי קיים סיכון בינוני שהנאשם יחזור על התנהגות אלימה, והמליץ על ענישה קונקרטית, תוך הימנעות מהמלצה טיפולית. המתלונן והנאשם הגיעו להסכם סולחה, שכלל תשלום פיצוי של 60,000 ₪ על ידי הנאשם. התביעה טענה לעונש מחמיר של 3 עד 7 שנות מאסר, ואילו ההגנה ביקשה להקל בעונשו, תוך שהיא מצביעה על גילו הצעיר של הנאשם, עברו הנקי, החרטה והסכם סולחה. בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה החמורה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, תוך הדגשת חומרת המעשה, הערכים החברתיים שנפגעו והצורך בהרתעה. בגזר הדין התחשב בית המשפט בנעוריו של הנאשם, בהיעדר עבר פלילי ובנסיבותיו האישיות, אך גם בחוסר אחריותו ובחרטה אמיתית. כמו כן נשקלו השיהוי בהגשת כתב האישום, חומרת העבירה והצורך בהרתעה כללית. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 38 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 15 אלף שקל, לצד זכות ערעור לבית המשפט העליון.