ב"ש 21974/09
החלטה מחוזי באר שבע
תקציר
המשיבים, שהיו חסרי בית והתגוררו יחד בבניין נטוש, הואשמו בשוד בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי משפט. בכתב האישום נטען כי חסר בית שלישי, המנוח, הצטרף אליהם לבניין. נטען כי המשיבים גנבו את הטלפון הנייד של המנוח בעודו ישן והסתירו אותו. כאשר התעורר המנוח וגילה שהטלפון חסר, התפתח ויכוח, והמשיבים תקפו אותו במקל ונעל כדי לעכב את הטלפון ולמנוע את התנגדותו. המנוח שהה בבניין מספר ימים ולבסוף נפטר. לאחר מכן קברו המשיבים את הגופה בבור ביוב כדי לשבש את הצדק. החקירה העלתה גרסאות סותרות של המשיבים לאירועים. בסופו של דבר, הציג המשיב ולדימיר גרסה התואמת את כתב האישום ונתמכה בראיות חיצוניות. לדברי ולדימיר, המשיבים הכו את המנוח לאחר שהתעורר ודרשו את הטלפון שלו. האלימות שהופעלה הייתה כדי להתגבר על התנגדותו של המנוח לגניבה. עורכי דינם של המשיבים טענו כי עבירת השוד לא נקבעה מאחר שהטלפון נלקח בזמן שהמנוח ישן ולא באלימות. עם זאת, בית המשפט מצא כי אלימות המשיבים כלפי המנוח לאחר נטילת הטלפון מבססת את עבירת השוד, שכן היא נועדה להתגבר על התנגדותו. מעצרם של המשיבים נקבע עד תום ההליכים בשל חומרת העבירות והיעדר חלופות, בהתחשב בהיותם חסרי בית ובהיעדר קשרי משפחה. הסיכום מתאר את כתב האישום, מהלך החקירה, חומר הראיות והדיון המשפטי בעבירת השוד. בית המשפט הגיע למסקנה כי המדינה הציגה טיעון לכאורה נגד המשיבים, המצדיק את מעצרם.
חקיקה מקושרת
ב"ש 21974/09 מדינת ישראל נ' ולדמיר רוזין, מחוזי (3.11.2009)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.