ת"א 36442-10-19

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את בקשת הנתבעים לדחיית התביעה על הסף, בהתבסס על עקרון ההשתק. זאת, משום שהתובע, עראפה, העלה טענות עובדתיות סותרות בהליכים נפרדים. באחד המקרים טען עראפה כי כספי ההסדר הועברו לצד אחר, שריף, כדי לפרוע חובות של עראפה ואחרים. אלא שבהליך הנוכחי טוען עראפה לזכויות בלעדיות בכספי ההסדר על בסיס הסדרים פנימיים עם גורמים אחרים, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם טענתו הקודמת. יתר על כן, מסמכים שהגיש עראפה עצמו סותרים את טענתו הנוכחית לבלעדיות. פסק הדין מדגיש גם את חוסר העקביות בתצהירו של עראפה ואת היעדר הראיות התומכות בטענותיו. משכך, מגיע בית הדין למסקנה כי תביעתו של עראפה נעדרת תום לב וראויה, המצדיקה דחייה על הסף. בעקבות זאת מבוטל צו העיקול הזמני, וערפא נדרש לשאת בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין. כל צד יישא בהוצאותיו לגבי התובע והנתבעים 1, 3 ו-6. ההחלטה נתונה לערעור כקבוע בחוק.