ת"א 60399-01-13

תקציר

התובעים הגישו תביעת נזיקין כנגד הנתבעת בגין מסירה לקויה של נכס המגורים שלהם. התביעות כללו ליקויי בנייה, ירידת ערך הנכס, איחור באספקה, הוצאות אחסון, זיכוי בגין ויתור על מטבח, עלויות מכתב משכנתא מאוחר, שכר טרחת מומחה ועוגמת נפש. בית המשפט מינה מומחה מטעמו להערכת הליקויים, שמצא מספר בעיות אך גם קבע כי ערך הנכס לא נפגע. בית המשפט קיבל את הערכת המומחה, שהסתכמה ב-34,398 שקל, והוסיף לה 1,500 שקל. השופט קבע כי התובעים זכאים לעלות תיקון הליקויים מקבלן מזדמן, שכן הנתבעת לא תיקנה אותם בהקדם. באשר לאיחור באספקה, החוזה איפשר תקופת חסד של 60 יום, והתובעים היו זכאים לפיצוי חודשי של 700 דולר בגין כל חודש שחלף מעבר לתקופה זו. הדירה נמסרה כמעט שנה לאחר המועד המובטח. הנתבעים טענו כי הם כבר פיצו את התובעים על האיחור, והשופטת הסכימה, וקבעה כי התובעים ערכו חשבון וקיבלו מעט יותר מהפיצוי המוסכם. לפיכך, טענה זו נדחתה. גם התביעות בגין הוצאות אחסון וזיכוי מטבח נדחו, שכן הנתבעת העמידה זיכוי בגין המטבח בחשבון הסופי. עם זאת, הנתבע חויב לשלם לתובעים סך של 3,744 ₪, ההפרש בין האשראי שניתן לבין הערכת המומחה. התובעים גם תבעו פיצוי בגין מכתב אישור מאוחר, אותו דחתה השופטת מאחר שהנתבעת התחייבה לגבות את ההוצאות מהתובעים, והם חויבו לשלם אותה ללא קשר לעיתוי המכתב. השופט אישר שכר טרחת מומחה בסך 7,500 שקל והוסיף 5,000 שקל כפיצוי על עוגמת נפש. בסיכומו של דבר, חויב הנתבע לשלם לתובעים סך של 52,397 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 12/02/2016.