ת"מ 114/02

תקציר

פסק דין זה עוסק בשלוש חברות שהקימו מיזם משותף והשתתפו במכרז שפרסמה רשות הניקוז לפרויקט הנדסי גדול. התובעים, שהצעתם נדחתה, תבעו את רשות הניקוז ושתי חברות נוספות שזכו במכרז, בטענה כי הם זכאים לפיצוי של למעלה מ-4 מיליון שקל, שהיה הרווח שהיו מרוויחים אם הצעתם הייתה מתקבלת. הסוגיה המשפטית העיקרית הייתה האם למציע במכרז יש עילת תביעה לפיצוי נגד מציע אחר באותו מכרז, שהצעתו חרגה מהתנאים שנקבעו אך התקבלה על ידי רשות הניקוז. סוגיה נוספת הייתה האם תביעת התובעים נחסמה בשל החלטות שיפוטיות קודמות בעניין והאם היה שיהוי מיותר בהגשת התביעה. בית המשפט קבע כי החלטות קודמות לא מנעו מהתובעים להגיש תביעה לפיצויים, מה גם שהתביעה הקודמת ביקשה לבטל את המכרז, ולא לתבוע פיצויים. עוד קבע בית המשפט כי תביעת התובעים לפיצוי כנגד המציעים הזוכים קבילה, שכן יש לאזן בין הדרישה לעמידה בתנאי המכרז לבין צרכים מסחריים של תחרות חופשית, וקבע כי התביעה לא הוגשה באיחור מיותר. לפיכך החליטה השופטת לשמוע את חומר הראיות בתיק ולבחון את העובדות בטרם תקבל החלטה סופית, והורתה לנתבעים לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪ לכל אחד מהתובעים.