ת"א 22214-09-15

תקציר

בפסק הדין, לאחר בחינה מעמיקה של המסמכים והטיעונים שהוצגו, החליט בית המשפט לאמץ את חוות דעתה של המומחית שמונתה מטעמו, שכן היא סיפקה ניתוח מקיף ומקצועי של סוגיות השמאות שעל הפרק. חוסר משוא הפנים של המומחית מודגש, ומשקף את תפקידה כגורם אובייקטיבי התומך בתהליך קבלת ההחלטות של בית המשפט. בית המשפט בדרך כלל מאשר את ממצאי המומחה, אלא אם כן סיבות משכנעות מצביעות אחרת. במקרה זה, בית המשפט לא מצא סיבות כאלה לסטות. טענות הנתבעת, שהתמקדו בעיקר בעסקאות השוואתיות ובמתודולוגיות הערכת שווי, נדחו. בית המשפט קבע כי בחירת המומחה והערכתו את העסקאות היו מדויקות ומקצועיות. חששותיה של הנתבעת מקביעת דמי חכירה שנתיים בשיעור של 6% נדחו אף הם, שכן חישובי המומחה שיקפו פרקטיקות מקובלות והבטיחו פיצוי הוגן המתקרב לערכי הקרקע בעת ההפקעה. בנוסף, החלת שיעור של 6% עלתה בקנה אחד עם תקדימים ונהגה על ידי רשויות המדינה, מה שחיזק את סבירותה. בית המשפט אישר כי דמי החכירה המחושבים לא נמשכו מעבר לתקופה שקדמה למתן פסק דין חלקי, ובכך הפריך את ההתנגדויות הקשורות. בעקבות זאת הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובעים סך של 1,491,886 ש"ח, בניכוי ריבית ותשלומים קודמים, לצד שכר טרחת עורך דין והוצאות עורך דין, שיוסדרו בתוך 30 יום כדי להימנע מחיובי ריבית נוספים.