עת"מ 81962-12-25

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט המחוזי בחיפה (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) דן בעתירה שהוגשה על ידי "הפועל חיפה מילניום בע"מ" (להלן: "העותרת") כנגד החלטת עיריית חיפה (להלן: "המשיבה" או "העירייה") להפחית באופן משמעותי את סכום התמיכות שקיבלה העותרת לשנת 2025. עיקר המחלוקת נסב סביב פרשנות סעיף 6 לתבחיני התמיכות של העירייה, אשר קובע הפחתה בתמיכה אם עלות שכר מקבל השכר הגבוה ביותר, או סך כל חמשת מקבלי השכר הגבוהים, חורגת מסכומים מסוימים. **הרקע העובדתי:** העותרת הגישה בקשה לתמיכה לשנת 2025. לאחר בדיקת הבקשה, התברר כי שכר המאמן של הקבוצה, רוני לוי, חרג מהתקרה הקבועה בתבחינים. מכיוון שהחריגה נבעה משכר המאמן, ולא משכר שחקנים (שנתון להחרגה מפורשת), הוחלט על הפחתת תמיכה בשיעור של כ-92%. החלטה זו אושרה בוועדות השונות של העירייה והגיעה לאישורה הסופי של מועצת העיר. העותרת, מנגד, טענה כי תפקיד המאמן הוא תפקיד מקצועי, בדומה לשחקנים, ולכן יש להחריג גם את שכרו מהפחתת התמיכה. **טענות הצדדים:** * **העותרת:** טענה כי תכלית הגבלת השכר היא להגביל שכר בעלי תפקידים ניהוליים, ותפקיד המאמן הינו מקצועי ולא ניהולי. בנוסף, טענה כי אין מקום להבחין בין מאמן לשחקן, שכן שניהם תפקידים מקצועיים ליבתיים. עוד טענה העותרת כי בשנת 2024 קיבלה תמיכה מלאה על אף שכר גבוה של המאמן, ולכן יש לראות בכך שינוי מדיניות בלתי סביר או כי היה על העירייה לתת "הוראת מעבר". * **המשיבה:** טענה כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת שיהוי ומעשה עשוי, שכן העותרת ידעה על כוונתה של העירייה לבצע הפחתה כבר בחודש יוני 2025, אך בחרה להמתין עד להחלטה הסופית. לגופו של עניין, טענה העירייה כי פעלה כדין בהתאם לתבחינים, וסעיף 6 לתבחינים אינו מבחין בין מקבל שכר ניהולי למקצועי, למעט החרגת שחקנים מפורשת. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט, בהחלטתו, דחה את העתירה בשתי עילות עיקריות: 1. **שיהוי ומעשה עשוי:** בית המשפט קיבל את טענת המשיבה כי העתירה הוגשה בשיהוי. נקבע כי העותרת ידעה על כוונת העירייה להפחית את התמיכה כבר ביוני 2025, והתכתבותה עם העירייה חלף פנייה לבית המשפט עד להחלטה הסופית מהווה ויתור על זכותה לפנות לערכאות (שיהוי סובייקטיבי). בנוסף, צוין כי בתקופת ההמתנה ייתכן שחלו שינויים תקציביים (שיהוי אובייקטיבי). בית המשפט קבע כי לא נגרמה פגיעה חמורה בשלטון החוק. 2. **דיון לגופו של עניין:** * **פרשנות סעיף 6 לתבחינים:** בית המשפט דחה את טענות העותרת לגבי פרשנות סעיף 6 לתבחינים. נקבע כי לשון הסעיף ברורה ואינה מבחינה בין תפקידים ניהוליים למקצועיים, אלא רק מחריגה באופן מפורש את שכר השחקנים (סעיף 8 לקריטריונים). משכך, שכר המאמן, שלא הוחרג במפורש, נכלל במסגרת ההוראה. * **השוואה לנוהל משרד האוצר:** בית המשפט הסביר כי נוהל משרד האוצר, עליו נסמכה העותרת, חל על משרדי ממשלה בלבד, ולא על רשויות מקומיות, אשר פועלות על פי נוהל משרד הפנים. בנוסף, צוין כי סעיף 6 בנוהל משרד האוצר אכן מבחין בין תפקידים ניהוליים לאחרים, בניגוד לסעיף 6 לתבחיני העירייה. * **שינוי מדיניות והסתמכות:** בית המשפט דחה את הטענה כי חל שינוי מדיניות בלתי סביר. הוסבר כי החישוב לשנת 2024 התבסס על נתוני 2022, בהם כל 5 מקבלי השכר הגבוהים היו שחקנים. לעומת זאת, החישוב לשנת 2025 התבסס על נתוני 2023, בהם המאמן היה מקבל השכר הגבוה ביותר, ושכרו אינו מוחרג. משכך, ההחלטה בשנת 2025 תאמה את התבחינים ולא נבעה משינוי מדיניות שרירותי. * **השוואות לרשויות אחרות:** בית המשפט בחן את הדוגמאות שהביאה העותרת מרשויות אחרות, וקבע כי אין בהן כדי לסייע לה. הן משום שחלקן אינן עומדות בקריטריון של "מוסד ציבור" (כמו מכבי תל אביב ומכבי חיפה), והן משום שבמוסדות אחרים (הפועל באר שבע והפועל ירושלים) 5 מקבלי השכר הגבוה היו שחקנים. בנוסף, צוין כי שכר המאמנים בקבוצות אחרות שהובאו כדוגמה היה נמוך משמעותית משכר מאמן העותרת. **החידוש המשפטי:** פסק דין זה מדגיש מספר עקרונות משפטיים חשובים: 1. **החשיבות של פרשנות לשונית:** בית המשפט הדגיש את העיקרון לפיו לשון החוק היא נקודת המוצא לכל פרשנות. במקרה זה, לשון סעיף 6 לתבחינים הייתה ברורה וחד משמעית, ולא איפשרה פרשנות מרחיבה שתכלול את שכר המאמן בגדר ההחרגה החלה על שחקנים. 2. **הסדר שלילי:** בית המשפט אימץ את עמדת המשיבה כי החרגת שכר השחקנים מהווה "הסדר שלילי". משמע, אם גוף מסוים (כמו המאמן) לא הוגדר במפורש כחריג, אזי הוא אינו זכאי להחרגה. 3. **הבחנה בין נוהלי משרדי ממשלה לרשויות מקומיות:** בית המשפט הבהיר כי יש להבחין בין נוהלים החלים על משרדי ממשלה (כמו נוהל משרד האוצר) לבין נוהלים החלים על רשויות מקומיות (כמו נוהל משרד הפנים), וכי אין להחיל את הפרשנות של נוהל אחד על משנהו. 4. **שיהוי בעתירות מנהליות:** פסק הדין מציג באופן ברור את עקרונות השיהוי בעתירות מנהליות, תוך שהוא בוחן את היסודות הסובייקטיבי והאובייקטיבי. הוא מדגיש כי התכתבות עם הרשות אינה מאריכה את המועד להגשת עתירה, וכי יש לפעול ללא דיחוי. 5. **סבירות החלטת הרשות:** בית המשפט מצא כי החלטת העירייה ליישם את סעיף 6 לתבחינים, גם ביחס לשכר המאמן, הייתה סבירה ועולה בקנה אחד עם התבחינים שנקבעו. לסיכום, בית המשפט דחה את העתירה הן מחמת שיהוי והן לגופו של עניין, תוך שהוא קובע כי החלטת עיריית חיפה להפחית את התמיכה על בסיס שכר המאמן עמדה בכל הדרישות החוקיות והמנהליות.