בג"צ 9329/10

תקציר

בית המשפט אינו יכול לאשר את עתירתו של תושב עזה שפרץ בבכי בפני השופטים בבקשה לשוב לביתו ברצועת עזה. מצבו של העותר מעורר אהדה, אך מחומרים חסויים שהוצגו לבית המשפט עולה מעל לכל ספק כי מדיניות המדינה כלפיו מוצדקת ומידתית. זכויות האדם של העותר, כגון הזכות לצאת מהארץ וחופש התנועה, יכולות להיות מוגבלות על ידי זכותה וחובתה של המדינה להגן על ביטחונה. מדובר במקרה חריג, וזיקתו של העותר לישראל ייחודית ושונה מזו של תיירים רגילים, ועל כן תקנות הפוטרות תיירים מהגבלות מסוימות אינן חלות עליו. בית המשפט מגיע למסקנה כי לשר הפנים נתונה הסמכות למנוע מהעותר לצאת מהארץ, ואף ההגבלות על תנועתו בתוך ישראל הן סבירות. חובתו של העותר לשמוע, לטעון ולהיות מעודכן קוימה, בהתחשב בפרטים החסויים של עניינו. השופטים מדגישים כי נראה כי העותר מבין היטב את מצבו, אם כי ייתכן שלא ישתף את עורכי דינו בכל הפרטים. לבסוף, מקווים השופטים כי כעת, משהובהר המצב המשפטי, ימצאו הצדדים דרך להידברות ולהגיע לפתרון שיקומי עבור העותר. השופט א' פוגלמן והשופטת א' חיות מסכימים עם חוות דעתו של השופט א' רובינשטיין ומדגישים את מידתיות פעולות המדינה במקרה חריג זה.