רע"פ 249/21

תקציר

במקרה שלפניי ביקשה המבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לקיים את גזר הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בקריות. המבקש הורשע בשישה אישומים הנוגעים לפעילות הונאה נגד אנשים שפרסמו באתר אינטרנט למכירת רכב ונדל"ן. המרמה כללה את המבקש שהתחזה לעובד אתר אינטרנט כדי להונות מתלוננים למסור פרטי כרטיסי חיוב ופרטים אישיים, ולאחר מכן השתמש בפרטים אלה לביצוע עסקאות בשווי עשרות אלפי שקלים. בנוסף, המבקש גנב כרטיס אשראי ממתלוננת בשם קרולין אמרגי והתחזה לעובד חברת כרטיסי אשראי כדי להפעיל את הכרטיס ולהשתמש בו שלא כדין. סעיפי האישום נגדו כללו ריבוי עבירות לפי חוק כרטיסי חיוב וחוק העונשין, כגון הונאה בכרטיסי חיוב, קבלת דמי מרמה בנסיבות מחמירות, גניבת כרטיס חיוב מיידי והתחזות. בית משפט השלום גזר על המבקש 24 חודשי מאסר בפועל, ועוד 10 חודשים ממאסר מותנה קודם, ובסך הכל 34 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצר, לצד עונשים מותנים ופיצויים לכל מתלונן. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, תוך הכרה בפעילותו הפלילית הענפה של המבקש. משכך, לא מצאתי טעם בבקשת רשות ערעור, שכן היא חרגה מתחום המקרים המצדיקים דיון כזה והתבססה בעיקרה על ערעור על חומרת העונש. מעשיו המתוכננים בקפידה והמרמה של המבקש ניצלו את תמימותם של הקורבנות, והביאו אותי לדחות את בקשת הערעור.