ע"פ 7939/10

תקציר

המערערת הורשעה ברצח תאיר ראדא, רצח אכזרי שהתרחש בין כותלי בית ספרה בשעות הלימודים. ההרשעה התבססה בעיקר על הודאותיו של המערער במשטרה ובפני מודיע, וכן על שחזור העבירה. המערער ערער על הרשעתו, ובית המשפט בחן בפירוט את מכלול הראיות והטענות. בעוד שחלק מפרטי ההודאות לא תאמו את המציאות, ראיות אחרות תמכו בהן, לרבות התנהגותו של המערער וראיות פיזיות מסוימות. עם זאת, לבית המשפט היו ספקות לגבי ההודאות בשל חוסר עקביות והיעדר הוכחה חיצונית. עם זאת, בית המשפט מצא ראיות מאששות מספיקות, ובהן תיאורו של המערער פרטים שרק הרוצח היה יודע, ושקריו הרבים במהלך החקירה ובבית המשפט. באשר לטענת המערער להודאת שווא, מצא בית המשפט כי הוא אינו משתייך לקבוצות סיכון והודאתו קוהרנטית. בית המשפט התייחס גם לסוגיית נשק הרצח, טביעות הרגליים ואופיו של המערער ועברו האינטרנטי. על אף שחלק מהשאלות נותרו ללא מענה, הגיע בית המשפט למסקנה כי די בהודאות ובראיות האחרות כדי להרשיע את המערער מעבר לספק סביר, ודחה את הערעור. השופט עמית הסכים והדגיש את המפגש בין אמת משפטית ועובדתית המצביעה על אשמה. השופט דנציגר חלק על כך, ומצא את המקרה כמקרה גבולי היוצר ספק. השופט זילברטל הצטרף לשופט עמית ברובו, ומצא כי הראיות המפלילות, ובעיקר ההודאה, חזקות מספיק כדי לגבור על סימני השאלה שנותרו. החלטת הרוב אישרה את ההרשעה.