ת"א 55578-12-18

תקציר

מדובר בפסק דין בתביעה שהגישה נועה דבי נגד עיזבונו של תיאודור גנץ, המבקשת לאכוף חוזה למכירת דירה בבעלות גנץ לדבי. הדירה המדוברת הייתה ממוקמת ברחוב בלפור 22 א' בבת ים. החוזה נחתם ב-7 ביולי 2016 וקבע כי דבי תרכוש את הדירה תמורת 800 אלף שקל. על פי החוזה, גנץ היה אמור למסור את החזקה בנכס לדבי ללא כל חפץ או אדם בתוך 100 ימים מחתימת החוזה, לאחר קבלת מחיר הרכישה. עם זאת, בשל קשייו הכלכליים של גנץ וחוסר יכולתו לפנות את הדירה, חתמו הצדדים ב-8 באוגוסט 2016 על "מזכר הבנות" לתיקון החוזה המקורי. "מזכר ההבנות" איפשר לאמו של גנץ, לוטי גנץ, להמשיך להתגורר בדירה, כאשר דבי שילמה את המשכנתא וקיבלה בתמורה שכר דירה מופחת. עוד נקבע כי החזקה בדירה תועבר לדבי לאחר חתימת המזכר ותשלום של 370 אלף שקל, כאשר 30 אלף השקלים הנותרים ישמשו כבטוחה לתשלומי השכירות. כמו כן נחתם הסכם שכירות בין דבי ללוטי גנץ ב-2 באוגוסט 2016. דבי שילמה את תשלומי המשכנתא באופן קבוע עד שתיאודור ולוטי גנץ הלכו לעולמם באופן טרגי במרץ 2018. לאחר מותם ביקשה דבי להשלים את הרכישה, אך נמנעה מכך על ידי יורשיו של תיאודור גנץ - הנתבעים במקרה זה - שערערו על תוקפו של "מזכר ההבנות" וטענו כי דבי לא עמדה בהתחייבויותיה לתשלום על פי החוזה המקורי. הנתבעים טענו כי המזכר זויף וכי דבי לא שילמה את מלוא התמורה. עוד טענו כי הדירה נמכרה במחיר נמוך מהשווי הנמוך ממחיר השוק. בית המשפט בחן את חומר הראיות ופסק לטובת התובעת, דבי. נקבע כי מחיר הדירה היה הוגן וסביר, וכי דבי אכן שילמה את מלוא התמורה, לרבות תשלומי המשכנתא. בית המשפט קיבל את אמיתות "מזכר ההבנות" ומצא כי הוא מתקן את החוזה המקורי. כמו כן, נמצא כי הנתבעים מנעו מדבי להשתלט על הדירה ולשלם את המשכנתא, מה שהוביל לחיובי ריבית נוספים. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי דבי זכאית להירשם כבעלת הדירה, בתנאי שתשלם את חוב המשכנתא או תגיע להסדר חלופי עם הבנק עד למועד שנקבע. לבנק ניתנה גם הזכות למכור את הדירה אם החוב לא הוסדר, כאשר היתרה, לאחר ניכוי המשכנתא והעלויות הנלוות, תחולק בהתאם. הנתבעים חויבו לשלם לדבי הוצאות משפט, כולל שכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪. פסק הדין התווה גם את מבנה ההחזר של הצדדים השונים, לרבות חלוקת כל יתרה שנותרה לאחר סילוק המשכנתא.