בש"פ 1014/21

תקציר

הכרעת הדין האמורה מתייחסת לתיק פלילי בו הוגש נגד המערער כתב אישום באשמת שוד בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המערערים ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות את בקשותיהם להקלות בתנאי המעצר, ובפרט בבקשה להתיר להם לצאת לעבודה בשעות היום. הערעור ביקש לערער על החלטת הערכאה הנמוכה יותר בנימוק שהיא לא הביאה בחשבון במידה מספקת את הודאת המערער ואת דחיית המשפט העיקרי. הבקשה המקורית להארכת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים נענתה על ידי בית המשפט, וגם בקשות נוספות לאמצעי מעצר חלופיים נדחו. המערער טען, כי יש להקל בתנאי הכליאה, שכן קיימת אפשרות שלא ייגזר עליהם עונש מאסר, ותנאיהם הנוכחיים מונעים מהם להתפרנס. עם זאת, הערכות שירות המבחן הגיעו למסקנה כי נשקפת מהמערער סיכון מסוים, ולכן המליצו שלא לשחררם. שופט בית המשפט העליון אק, לאחר ששקל את הערעור, לא מצא פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי. השופט הסכים כי מעשיו של המערער, כמתואר בכתב האישום, מעידים על זלזול בחוק ועל סכנה פוטנציאלית לציבור. השופטים הכירו אמנם בכך שלא ברור איזה עונש יקבל המערער, אך הדגישו כי בשלב זה יש להותיר את תנאי מעצרו של המערער על כנם ללא שינוי. לפיכך, הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי.